דמנציה

דמנציה, או בעברית – קיהיון (בעבר נקראה שיטיון) היא תסמונת שבה מתקיימת פגיעה רחבת היקף בתפקוד הקוגניטיבי של אדם. התפקוד הקוגניטיבי כולל את כל היכולות המוחיות הגבוהות שלנו ובהן שפה – הבנה ודיבור, זיכרון, תפיסה, הבנת זמן ומרחב, יכולת למידה, יכולת לבצע אנליזה וסינתזה, כלומר ניתוח והרכבה של אירועים ועל ידי כך להבין את המציאות, ויכולות נוספות. לא כל ירידה בתפקוד הקוגניטיבי היא דמנציה, וכדי שהירידה תיחשב לכזו עליה להיות ניכרת בהשוואה ליכולות שהיו בעבר עד כדי גרימת קושי תפקודי משמעותי. אמנם לדמנציה אין מרפא, אך ניתן לשפר את איכות החיים של הסובלים מהתסמונת כמו למשל באמצעות בית אבות לתשושי נפש, העסקת עובד זר, ופעילויות שעליהן נפרט בהמשך. 

 

גורמים לתסמונת דמנציה

התפקוד הקוגניטיבי שלנו תלוי בתפקוד השכבות העליונות של המוח שנקראות קורטקס, בשילוב עם אזורים נוספים בתוך המוח, כמו למשל ההיפוקמפוס, שאחראי על חלק נרחב מתפקודי הזיכרון. המצבים הדמנטיים נגרמים בעקבות פגיעה בתפקודם של אזורים אלה, ואלו הגורמים העיקריים לכך:

 

    • אלצהיימר: המחלה הזו אחראית ל-60% עד 80% ממקרי הדמנציה, עד כדי כך שרבים מתייחסים (בטעות!) לשני המצבים הרפואיים הללו כאל אותה המחלה. אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח ומתרחש בה מוות של תאי עצב שמייצרים אצטילכולין באזורים שונים במוח, עד שנוצרת פגיעה קוגניטיבית משמעותית שרק הולכת ומחריפה. הפגיעה נגרמת בשל הצטברות חלבון עמילואיד בטא ברקמת המוח וחלבון TAU בתאי העצב.
    • דמנציה וסקולרית: זהו הגורם השני בשכיחותו שאחראי לעד 20% ממקרי הדמנציה. דמנציה וסקולרית נגרמת כתוצאה מנזק לכלי דם שמובילים חמצן למוח, וזה קורה משילוב של כמה גורמים כמו עישון, עודף משקל, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, וסוכרת. מצב זה עלול להופיע לאחר אירוע מוחי. 
    • דום נשימה בשינה: גורם נוסף שנבדק לאורך השנים הוא דום נשימה בשינה. מחקרים אחרונים גילו קשר בין השניים ונמצא כי דום נשימה בשינה מעלה את הסיכון לדמנציה.
  • גורמים נוספים: מחוללי דמנציה נוספים יכולים להיות מחלות אחרות, כמו פרקינסון ויש כבר מחקרים שמראים על קשר בין פרקינסון ודמנציה, הנטינגטון, וגם איידס. שימוש בסמים עלול להוביל לפגיעה בתאי המוח ולהיווצרות דמנציה, וכן על פי מחקרים גם השמנה, פגיעות ראש, עששת, ומחסור בוויטמינים D ו-B12.
  •  

שכיחות דמנציה באוכלוסייה המבוגרת

תסמונת דמנציה נחשבת לחדשה יחסית בעולם הרפואי והיא מגיעה כתוצאה מהעלייה הגדולה בתוחלת החיים. כאחוז וחצי מבני ה-65 ומעלה ילקו בדמנציה מסיבות שונות, ובקרב בני 85 ומעלה המספר נוסק לכ-20%, אחד מכל חמישה. קשישים שסובלים ממחלות דמנטיות מוגדרים תשושי נפש

 

 

תסמינים עיקריים של דמנציה

  • פגיעה בזיכרון: זו הפגיעה המשמעותית והבולטת ביותר במצבים דמנטיים, בעיקר אלה שנגרמים בעקבות אלצהיימר. החולים לא מסוגלים ללמוד מידע חדש, כלומר אין אפשרות לאחסן בזיכרון פרטי מידע חדשים. הם גם לא יכולים להיזכר במידע שהיה להם בעבר, כלומר היכולת לשלוף מהזיכרון פרטים קיימים אובדת. 
  • אפזיה: פגיעות שונות ביכולת לדבר ולהבין, קושי במציאת מילים ושימוש לא נכון במילים הקיימות בזיכרון.
  • אפרקסיה: למרות שדמנציה אינה פוגעת ביכולת המוטורית, אפרקסיה מונעת ביצוע פעולות מוטורית בגלל ליקויים בהעברת הפקודות מהמוח לאיברים המוטוריים.
  • אגנוזיה: חוסר יכולת לזהות דברים מוכרים, כולל אנשים קרובים ובני משפחה, שאינו נובע מאובדן של חושים.
  • פגיעה ביכולת תכנון וביצוע: חולי דמנציה מתקשים להתארגן, לתכנן תוכניות אפילו לטווח קצר, ולהוציא את תוכניותיהם לפועל.
  • פגיעה בתפקוד חברתי: שילוב התסמינים הללו גורם לשינויים של ממש באופי, בהתנהגות ובהתנהלות של החולה, וכן גורם לירידה משמעותית ביכולתם לתפקד בחברה.
  • פגיעה ביכולת התפקוד: דמנציה היא מצב פרוגרסיבי, כלומר הוא מתקדם ומחמיר ככל שעובר הזמן. הפגיעה בתפקוד היומי הופכת את החולים לתשושי נפש, שאינם יכולים עוד לטפל בעצמם – להכין ארוחות, לדאוג להיגיינה ולענייני כספים, והם הופכים להיות תלויים לחלוטין באנשים שיטפלו בהם. הטיפול בחולי דמנציה קשה מאוד עבור בני המשפחה שצופים בהידרדרות על בסיס יומי, על אחת כמה וכמה קשה עבור בני זוגם של החולים, שנאלצים להתמודד עם הידיעה שאהובם הפך לאדם אחר.

 

איך מאבחנים דמנציה

בשלב הראשון לצורך אבחון דמנציה יש לערוך בדיקה מקיפה אצל רופא מומחה. הבדיקה נעשית באמצעות בחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ויש להגיע אליה עם קרוב משפחה שיוכל להשלים פרטי מידע חסרים. אם הרופא המאבחן יעריך כי קיימת ירידה קוגניטיבית שמעלה חשד למחלה דמנטית, האבחנה תמשיך לשלב השני – הערכה קוגניטיבית מקיפה באמצעות מבחנים שדורשים כישורים קוגניטיביים עיקריים ובהם זיכרון, כישורי שפה, ויכולת התמצאות. לפי החלטת הרופא, ייתכנו בהמשך מבחנים קוגניטיביים נוספים. 

 

בחלק מהמקרים הרופא ימליץ גם על בדיקות הדמיה כמו CT או MRI כדי לשלול גורמים אחרים. ההדמיה יכולה לחזק את האבחנה או לשלול אותה, וכן למצוא עדויות למקרים כמו דמנציה וסקולרית. 

 

 

איך מטפלים בדמנציה

דמנציה היא מצב פיזיולוגי חשוך מרפא שנגרם כתוצאה מחוסר יכולתם של תאי מוח לחדש או לרפא את עצמם, וגם הרפואה לא מסוגלת לעשות זאת. במצבים המוכרים ביותר של דמנציה, כמו מחלת האלצהיימר, הרפואה מתמקדת בניסיון לעכב ככל שניתן את התקדמות המחלה והחרפת התסמינים. את הניסיון לעכב את ההתפתחות עושים על ידי שימוש בתרופות שמחקות את תפקודם של הנוירוטרנסמיטורים (מעבירים עצביים) שאמורים להשתחרר מהתאים הפגועים במוח. 

 

למרבה הצער, הטיפולים עוזרים לזמן מוגבל בלבד ובהמשך המחלה כן תתקדם. ככל שהמחלה מתקדמת, כך מצטמצמות אפשרויות הטיפול באלצהיימר והטיפול עובר להתמקד בהקלת סבלם של החולים וטיפול בצרכיהם הבסיסיים, כמו טיפול בחדר סנוזלן, ממנטין, וכדומה.

 

 

בתי אבות לסובלים מדמנציה

ברחבי הארץ פועלים מספר בתי אבות ייעודיים לתשושי נפש, כלומר לאנשים שסובלים ממחלות דמנטיות ובהן אלצהיימר. חלק מבתי האבות הכלליים מפעילים מחלקה ייעודית לתשושי נפש. ההחלטה להעביר את המגורים אל בית אבות אינה קלה, אך דווקא במקומות אלה החולה יכול לקבל טיפול איכותי שלא ניתן לו בביתו על ידי צוות רפואי ופרא-רפואי מקצועי שבונה תוכנית טיפולים ומתאים אותה לכל חולה באופן אישי. 

 

 

האם אפשר למנוע דמנציה?

אי אפשר לקבוע בוודאות ש״אם תעשו את הצעדים הבאים לא תסבלו מדמנציה״, אך יש מספר דברים שניתן לבצע כדי להפחית את גורמי הסיכון להתפרצות התסמונת. חלק מהכללים פשוטים לביצוע, ואחרים דורשים ויתורים ושינויים באורח החיים. מדובר בעיקר על נטישת הרגלים רעים כמו להפסיק לעשן ולא לצרוך סמים, לשמור על תזונה נכונה כמו דיאטה ים-תיכונית ושמירה על BMI תקין, ולעסוק באופן קבוע בפעילות גופנית מתונה. בנוסף ניתן לאזן גורמי סיכון לדמנציה וסקולרית כמו איזון לחץ הדם וערכי הסוכר והשומנים בדם. 

 

דבר נוסף שניתן לעשות הוא שמירה על רזרבה קוגניטיבית, חוסנו של המוח מפני פגיעות. ככל שהרזרבה הקוגניטיבית גדולה יותר, כך עולה החסינות מפני פגיעות כתוצאה מהזדקנות. 

 

 

איך אפשר לתקשר עם אנשים שסובלים מדמנציה

התקשורת עם אנשים שסובלים ממחלות דמנטיות קשה משני הכיוונים, גם הקושי להבין מה אומרים אנשים אחרים וגם קשיים בלבטא את המחשבות והרצונות באופן שיובן על ידי הזולת. אם אתם מתמודדים עם קרוב משפחה שסובל מדמנציה, קחו נשימה עמוקה ותזכרו – התקשורת אינה קלה אך אפשרית, כל עוד אתם מכירים במגבלות. התייחסו לבעיה אך ורק כאל נזק מוחי, ונסו ככל הניתן לא להאשים את עצמכם במצב ובוודאי שלא את החולה. 

 

גם אם הדברים שנאמרים לכם לא הגיוניים, התייחסו לכך בחיבה ובשלוות נפש. זכרו שמה שנאמר לכם הוא המציאות עבור האדם שאתם איתו, עבורו אלו הדברים האמיתיים והנכונים, וקבלו אותם ככאלה. אל תיכנסו לוויכוחים ואל תנסו להראות מציאות אחרת. אם התקבלה החלטה על מעבר אל בית אבות לתשושי נפש, ניתן להתייעץ עם הצוות הרפואי והעובדת הסוציאלית על אפשרויות התקשורת וההתמודדות עם בן המשפחה האהוב. באופן הזה תוכלו לנהל חיים שלווים ככל הניתן לצד הקשיים שמערימה הדמנציה. 

 


    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715434

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר