דמנציה מתקדמת

דמנציה משפיעה על כל חולה באופן שונה במקצת. תסמיני דמנציה מתקדמת מתרחשים בשל פגיעה באזורי המוח המשפיעים לא רק על הזיכרון, אלא אף על הדרך בה פועל הגוף עצמו, למשל באופן של תנועות ורפלקסים.

מאפיינים של דמנציה מתקדמת

תוצאות מחקרים רבים הנוגעים לאלצהיימר אימתו תכונות משותפות של דמנציה מתקדמת בקרב 98% מהמטופלים, אשר חוו מאפיינים בדרגה בינונית עד מתקדמת. מאפיינים אלו כוללים:

• סריקות הדמיה מוחית גילו התכווצות משמעותית של המוח עקב מות תאים מסיביים. הניוון בולט במיוחד בקליפת המוח ובאזורים בהיפוקמפוס.
• שיבוש השעון הביולוגי הטבעי גורם לחולי דמנציה לחוות ישנוניות בשעות היום וערנות בשעות הלילה, אשר גורמת לעיתים קרובות לנדודי שינה.
• שינויי התנהגות ואישיות, כגון עיסוק בפעולות כפייתיות כגון תנועות ידיים עצבניות או ניקוי אובססיבי של אזור אחד בבית. חולי דמנציה מתקדמת סובלים אף מהזיות פרנואידיות ומאמינים לעיתים קרובות כי המטפלים שלהם או בני משפחתם הם מתחזים או שהם מנסים להרעילם.
• בשלבים הסופיים של דמנציה, החולה סובל מהיעדר מוחלט של תגובה לסביבה או לגירויים. החולים זקוקים לסיוע בכל היבטי חיי היומיום בשל חוסר תפקוד קיצוני של השרירים וניוון המוח. הם עלולים לחדול מלתקשר, לאמץ הבעת מסיכה ולהתקשות בבליעה. האכלה בצינורית עשויה בסופו של דבר להבטיח את התזונה ההולמת עבורם.

תסמינים של דמנציה מתקדמת

למרות שקיימים סוגים רבים ושונים של דמנציה, מספר תסמינים שכיחים מהווים חלק בלתי נמנע של דמנציה ועשויים לסייע בזיהוי חולה הנמצא בשלבים מתקדמים של המחלה:

• אובדן זיכרון חמור אשר גורם לחולה שלא לזהות את בני המשפחה
• קשיי תקשורת וקושי במציאת המילים הנכונות
• שינויי התנהגות כגון חרדה גוברת
• אובדן הניידות
• אובדן השליטה על שלפוחית השתן והמעיים
• בעיות תזונה וכתוצאה מכך ירידה במשקל
• קשיי בליעה של מזון ונוזלים אשר אינם עוברים נכון בגרום וגורמים להשתעלות
• זיהומים תכופים וחום אשר בסופו של דבר יתכן שלא יגיב לאנטיביוטיקה.

תסמינים אלו עלולים להתפתח באיטיות במשך חודשים ושנים, אך עבור חלק מהחולים, התפרצות המחלה היא מהירה ומתרחשת במשך מספר שבועות.

טיפול בדמנציה מתקדמת

חולי דמנציה מתקדמת, המתחילים לפתח נוקשות שרירים, רעידות ותנועות בלתי נשלטות, סובלים מרמות מסוכנות של כאב. תרופות המשמשות לעיכוב התקדמות מחלת האלצהיימר והקלה על התסמינים החמורים ביותר הם בעיקר חוסמי כולינסטרז, אשר נועדו להעלות את רמות האטילכולין. תרופות אלו מסייעות במידה משמעותית ליכולת לזכור וללמוד, אך הן אחראיות אף לגירוי פעולת שרירים.

אף תרופה אינה מרפאת אלצהיימר, אך טיפול תרופתי עשוי לשפר את התפקוד הקוגנטיבי באמצעות הקלה על יכולת קולטני הכאב לשחרר כמויות נוספות של מוליכים עצביים במוח. מטפלים יכולים להבחין בשיפורי הזיכרון, כמו גם בעצבנות מופחתת וחשיבה הגיונית יותר בקרב חולים שנטלו תרופות דוגמת דונפזיל ונמנדל.

יחד עם זאת, בשלבים הסופיים של דמנציה, חולים בדרך כלל אינם מגיבים לטיפול תרופתי בשל הידרדרות משמעותית של המוח.

התמודדות המשפחה עם דמנציה מתקדמת

אלא אם כן למשפחה יש גישה לטיפול ביתי מקיף, חולה דמנציה מתקדמת זקוק לשירותי סיעוד במשך 24 שעות ביממה, ולכן מומלץ לאשפזו בבית אבות סיעודי.

בשלב זה של המחלה, הטיפול מתמקד בהענקת נוחות ושיפור איכות החיים. בדרך כלל מדובר בכאב וצער עבור בני המשפחה והחברים, כאשר הם חוזים בהתדרדרות האדם האהוב עליהם. לכן, אם בוחרים בני המשפחה לטפל בחולה הדמנציה בבית, עליהם להיות ערוכים בהתאם ולהרכיב צוות טיפול ביתי אשר יעבוד מסביב לשעון על מנת לשמור על בריאות תקינה ככל הניתן של החולה, על נוחותו וכבודו.

על מנת להתמודד היטב עם החולה ולשפר את מצבו, המשפחה יכולה לנקוט בצעדים הבאים:

• ביסוס שגרה קבועה עשויה לגרום לחולה להרגיש בטוח.
• ריהוט חדר השינה עם פריטים אשר היו חשובים לו בעבר, כגון תמונות משפחתיות, ציורים, תצלומים, פריטי ריהוט קטנים, קישוטים, וחפצים אהובים.
• להניח לו להשתמש בכוס או בספל האהובים עליו.
• להשמיע לו את המוסיקה האהובה עליו.
• להניח לידו את קופסת העוגיות או הממתקים האהובים עליו.
• להלבישו בבגדים המוכרים והנוחים לו, בצבעים האהובים עליו.
• לוודא שכל בני המשפחה תומכים בו ומעניקים לו טיפול חם ואוהב.