עמוד הבית » אבחון דמנציה

אבחון דמנציה

דמנציה, או בעברית שטיון, היא שם כולל למצבים בהם פגיעה בתאי עצב שונים במוח גורמת לירידה בתפקוד הקוגניטיבי של אדם. מצבים דמנטיים הם בדרך כלל מצבים המתפתחים באופן מתמיד, גורמים לירידה הדרגתית בתפקוד, ולבסוף מביאים למותו של החולה.

הפגיעה באזורים הגבוהים של התפקוד האנושי במוח (תפקודי זיכרון, שפה, הבנה, חשיבה ופתרון בעיות), יוצרים מצב מתסכל בו האדם עדיין חי, אך הוא משתנה כל כך עד כי קשה להכיר בו את האדם שהיה, וגם הוא עצמו מתקשה להכיר את הקרובים אליו, את האנשים שאהב.

למרות הקושי שבהתמודדות עם מצב פיזיולוגי כל כך קשה, ברוב המקרים לא ניתן לרפא או לעצור מצבים דמנטיים. הסיבה לכך היא שלא ידועה דרך לשקם תאי מח שנפגעו, וברוב המקרים גם לא יודעים כיצד לעצור תהליך דמנטי לאחר שזה התחיל. אך יחד עם העובדה שדמנציה הינה חשוכת מרפא, חשוב מאוד לאבחן את התהליך בשלבים מוקדמים ככל האפשר.

אבחון דמנציה – למה חשוב לאבחן מוקדם?

לאבחון מוקדם יש מספר סיבות, שחלקן אישיות וקשורות להתמודדות של החולה ומשפחתו עם המחלה, וחלקן קשורות להיבט רחב יותר של מחקר והבנת המחלה למען החולים הבאים:

  • אפשרות לעיכוב התהליך: בחלק מן המקרים, גם כאשר לא ניתן לעצור את התהליך הדמנטי, ניתן לעכב אותו באמצעות טיפולים תרופתיים או תרגולים שונים של התפקודים אשר מתחילים להפגע. עיכוב התפתחות המחלה יכול להעניק לחולים תקופות משמעותיות בהן הם יכולים להמשיך לתפקד באופן סביר יחסית.
  • הכנה לקראת הבאות: כאמור, אחד הקשיים העיקריים במצבים דמנטיים הוא שהאדם מאבד את צלילותו, ואינו יכול עוד לקבל החלטות משמעותיות לגבי עצמו. כאשר אבחון המצב הדמנטי נעשה בשלב מוקדם, יכולים החולים להתכונן לקראת אובדן היכולות הקוגניטיביות שלהם. הם יכולים להיפרד בזמן מקרוביהם, לכתוב צוואה ולערוך הכנות לקראת הטיפול האינטנסיבי שיידרש להם (למשל- בחירת בית אבות סיעודי, החלטה לגבי טיפולים רפואיים עתידיים וכד').
  • מחקר: כאשר התהליך הדמנטי מתגלה בשלב מוקדם, יכולים הרופאים והמטפלים לאסוף מידע רב לגבי השלבים הראשונים של המחלה שהביאה להתפתחות התהליך הדמנטי. מידע זה עשוי להיות רלוונטי ביותר בניסיון למצוא דרכים לעכב את התהליכים הדמנטיים, לנבא אותם מראש, למצוא קבוצות סיכון, ואולי גם למצוא דרך לרפא אותם.

הגורמים לדמנציה

הכרת הגורמים לדמנציה הינם תנאי בסיסי לאבחון מוקדם של התופעה. על מנת לאבחן דמנציה, חשוב להבין מה עשוי לגרום למצב זה להתרחש, ולהפריד בינו לבין מצבים אחרים שרק דומים לדמנציה, אך יש דרכים יעילות לטפל בהם (בין אלה ניתן למנות הפרעות נפשיות כגון דיכאון מג'ורי או סכיזופרניה, וכן גידולים במח או מחסור חמור בויטמינים שונים בגוף).

  • הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה הוא מחלות ניווניות של המח, ובראשן מחלת אלצהיימר. מחלת האלצהיימר גורמת באופן ישיר לניוון של תאים באיזורים קוגניטיביים גבוהים של המוח. בשלבים הראשונים של המחלה ניכרים אצל החולה בלבול, חוסר התמצאות ושיכחה. ככל שהמחלה מתקדמת, כך הסימפטומים מתחזקים, עד שהאדם מתקשה לדאוג לצרכיו הבסיסיים והיום יומיים, ואפילו מפסיק לזהות את האנשים הקרובים לו.
  • גורם נוסף לדמנציה הוא פגיעות מוחיות. פגיעה מוחית אשר גורמת למות תאי מח באיזורים קוגניטיביים תביא לדמנציה באופן מיידי ולא תהליכי, אך גם במצב זה יכולה הדמנציה להיות פרוגרסיבית- כלומר להמשיך ולהתדרדר מאותה נקודה בה התחילה. פגיעה מוחית יכולה להתרחש כתוצאה מפגיעות ראש (למשל- תאונת דרכים או חדירה של חפץ למח).
  • שימוש בסמים: סמים אשר חודרים את מחסום דם- מח יכולים לפגוע בקיומם של תאי עצב, ובכך לגרום לנזק בלתי הפיך במח המתבטא במצב דמנטי. גם במקרה זה הדמנציה יכולה להיות פרוגרסיבית, ולהתדרדר עם הזמן.
  • מחלות של כלי דם: פגיעה בכלי דם במח, או כלי דם המובילים דם אל המח, יכולה להביא להתנוונות של תאי עצב שאספקת הדם אליהם נפגעה, וכך לגרום לדמנציה. דמנציה מסוג זה נקראת דמנציה וסקולרית.

אבחון מוקדם על ידי בני המשפחה

אבחון של דמנציה נעשה בדרך כלל על ידי פסיכוגריאטר, משום שרוב המקרים של דמנציה מתעוררים אצל אנשים מבוגרים (כ-60% מהמצבים הדמנטיים נגרמים כתוצאה ממחלת האלצהיימר). במקרים אחרים נעשה האבחון על ידי נוירולוגים- רופאים מומחים במדע המח.

יחד עם זאת, השלב הראשון של האבחון נעשה למעשה על ידי החולה ובני משפחתו. כאמור, ברוב המקרים דמנציה היא מצב שמתפתח לאורך זמן. החולה מתחיל להרגיש שדברים "חומקים" מזכרונו. הוא אינו מוצא את חפציו האישיים, מפספס פגישות ומאבד אורינטצייה.

קרוביו של החולה מרגישים גם הם שלפתע קרובם מתחיל לחזור שוב ושוב על אותם סיפורים, הוא אינו זוכר מה שסיפרו לו, אינו מגיע לפגישות שנקבעו עימו ועוד. למרות שפגיעה וירידה בזכרון היא תופעה נורמאלית בגיל מבוגר, על האדם וקרוביו לשים לב כאשר המצב נראה קיצוני, והוא הולך ומתדרדר לאורך זמן. במצב זה, על האדם לפנות לטיפול מקצועי, על מנת לערוך אבחון מקיף.

אבחון אצל איש מקצוע

למעשה, גם לרופאים אין כלי מדוייק ויחיד על מנת לאבחן דמנציה. ישנם מספר סוגים של דמנציה כמו דמנציה וסקולרית, דמנציה פרונטו טמפורלית וכן מצבים הדומים לדמנציה כמו הפרעות פסיכוטיות, דיכאון מג'ורי ועוד. כאשר קיימת פגיעת מוח או מחלה ידועה, קל יותר להניח שמדובר במצב דמנטי, אך במקרים אחרים, אין דרך מדוייקת לאבחן את המחלה (אפילו מחלת האלצהיימר ניתנת לאבחון חד משמעי רק בנתיחה שלאחר המוות, ולמעשה מניחים שאדם חולה במחלה על פי הסימפטומים שהוא מציג לאורך זמן). לכן, הרופאים עושים שימוש במידע שהם אוספים מהחולה ומבני משפחתו או הקרובים אליו, יחד עם תוצאות של מבחנים קוגניטיביים. המבחן הנפוץ ביותר בשימוש לאבחון דמנציה הוא המיני מנטל

מבחן מיני מנטל

מיני מנטל הוא מבחן קצר, פשוט ויעיל, אשר נותן תמונה טובה ומקיפה על התפקוד של הפרט בשישה תחומים קוגניטיביים בסיסיים. על פי תוצאות המבחן, יכול הרופא להעריך האם הפגיעה היא כוללנית ומקיפה, ויכולה לבטא תהליך דמנטי, או שמא קיימת פגיעה נקודתית יותר (או שלמרבה המזל לא קיימת פגיעה כלל), אשר עשוייה לנבוע ממצב אחר, שאינו דמנציה.

התחומים הקוגניטיבים אותם בודק המיני מנטל הם תחומים יומיומיים, ולכן הנבדקים נשאלים שאלות שאמורות להיות פשוטות עבור כל מבוגר שאינו סובל מפגיעה במוח. במצב תקין, כאשר לא מתקיים מצב דמנטי, אמורים אנשים מבוגרים להשיג 24 נקודות או יותר במבחן.

כאשר הציון נמוך מ-24, אך גבוה מ-18, מתעורר חשד לתחילתו של תהליך דמנטי, והאדם נדרש להשאר במעקב. לעיתים כבר בשלב זה יחל טיפול כלשהו שמטרתו להאט התפתחות של תהליכים דמנטיים, ויומלץ למטופל לבצע תרגולים שונים לעיכוב הפגיעה ביכולות הקוגניטיביות. כאשר הציון הוא 17 נקודות או פחות, החשד לקיומו של תהליך דמנטי מתקדם נעשה ממשי. ככל שהציון נמוך יותר, כך הסיכוי שמדובר בתהליך דמנטי מתקדם וחמור יותר עולה.

התחום הקוגניטיבי הנבדק

השאלות

ניקוד לשאלה

התמצאות בזמן

  1. איזה יום היום?
  2. באיזה חודש אנחנו נמצאים?
  3. מה התאריך היום?
  4. מהי העונה כעת?
  5. באיזו שנה אנחנו נמצאים?

נקודה לכל שאלה, ובסך הכל 5 נקודות לקטגוריה

התמצאות במקום

  1. באיזה בית חולים/מרפאה אנחנו?
  2. באיזו מחלקה אנחנו?
  3. באיזה איזור בארץ אנחנו?
  4. באיזו עיר אנחנו?
  5. באיזו מדינה אנחנו?

נקודה לכל שאלה, ובסך הכל 5 נקודות לקטגוריה

יכולת חישוב

  1. התחל במספר מאה, וחשב לאחור חמש פעמים החסרה של המספר 7.

עבור כל מהלך נכון צובר הנבדק נקודה, ובסך הכל 5 נקודות לקטגוריה.

זיכרון

  1. הבוחן אומר לנבדק שלוש מילים שעליו לחזור עליהן מיד לאחר מכן.
  2. על הנבדק לחזור בסוף המבחן על שלושת המילים אותן אמר הבוחן בתחילת התהליך.

נקודה עבור כל פריט שנזכר, ובסך הכל 6 נקודות לקטגוריה.

שפה

  1. הבוחן מראה לנבדק עט ושואל מה זה? (משימת זיהוי)
  2. הבוחן מראה לנבדק שעון ושואל מה זה? (משימת זיהוי)
  3. על הנבדק לחזור על משפט שאומר הבוחן (משימת הגייה)
  4. הבוחן מבקש מהנבדק לעשות פעולה הכוללת שלושה שלבים פשוטים (למשל- "הרם את הדף, הפוך אותו, והנח אותו על הכסא").
  5. הבוחן מבקש מהנבדק לבצע פעולה פשוטה הרשומה על דף (משימת קריאה)
  6. הנבדק מתבקש לרשום משפט על דף (משימת כתיבה)

נקודה עבור כל משימה. במשימה 4 ניתן לצבור 3 נקודות, אחת עבור כל מהלך. בסך הכל 8 נקודות לקטגוריה.

העתקה

  1. העתקה וציור של שני מחומשים

בסך הכל נקודה עבור הקטגוריה.

אבחנה מבדלת

יש לזכור, כי גם כאשר תוצאותיו של המיני מנטל ברורות וחד משמעיות, חובה על הרופא לשלול אפשרות של פגיעות אחרות הגורמות לירידה בתפקוד הקוגניטיבי שאינן קשורות לדמנציה. אדם מפגר, למשל, עשוי גם כן להכשל במיני מנטל, ולכן על הרופא לאסוף מידע רפואי והיסטוריה מדוייקת ככל האפשר על החולה לפני ביצוע המבחן.

מצבים נוספים שעשויים להדמות לדמנציה הם דיכאון מג'ורי (שעשוי לגרום לאדם לאבד עניין בסביבתו, ולכן לאבד מודעות לזמן ומקום, ולהתקשות בתפקודים הדורשים זכרון והתגייסות קוגניטיבית), הפרעות פסיכוטיות כגון סכיזופרניה (שעשויות לערב מחשבות שווא, הלוצינציות ואובדן קשר עם המציאות) וכן גידולים במח שעשויים אמנם לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי, אך לעיתים הם ניתנים לטיפול.

עוד על אבחון מצבי דמנציה:

פסאודו דמנציה

עובדות לעומת מיתוסים על דמנציה


    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715434

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר