שלבים במחלת אלצהיימר

שלב 1: השלב המוקדם

בשלב הראשון של המחלה מתחילה הפגיעה בתאי המוח. אפשר לראות זאת בסקירות מוח, אך התפקוד עדיין לא נפגע, אין תסמינים מובחנים, ולכן כלל לא ניגשים לעשות סקירה שכזו. מכיוון שאין תסמינים שמעלים חשד להופעת מחלת האלצהיימר, גם החולה וגם הרופאים עדיין לא יודעים שהמחלה מתחילה להכות בגוף. התסמינים שמורגשים מיוחסים בדרך כלל ל״בעיות זיקנה״, כלומר שכחת דברים שמתקבלת בהבנה כשמדובר בגיל מבוגר. בין התסמינים שיש לשים אליהם לב: פגיעה בזיכרון לטווח קצר, חוסר יכולת לזכור פרטי מידע חדשים ובכלל זה שמות, פרצופים, ותאריכים, אובדן התמצאות ברחוב ובבית, ותחושת זמן לקויה כמו הרגשה שיש ימים שהלכו לאיבוד או אי הבדלה בין יום ללילה. 

שלב 2: עדיין קשה לאבחן אלצהיימר

בשלב השני היכולות הקוגניטיביות מתדרדרות אך ברמה קלה, כזו שגם קשישים בריאים לגמרי סובלים ממנה. המוח של גוף האדם מתוכנן להחזיק מעמד זמן מסוים, והעלייה בתוחלת החיים גורמת לו להמשיך לעבוד הרבה מעבר למתוכנן, לכן מגיעות ה״חריקות״. התסמינים בשלב הזה כל כך קלים ולכן גם החולה, גם בני המשפחה, וגם הרופאים עדיין לא מייחסים אותם לאלצהיימר אלא לאותן בעיות זיקנה. התסמינים כוללים שכחת דברים, חפצים, או מילים, איטיות בתנועה ובחשיבה, אך הפגיעה עדיין לא משמעותית באופן שמדליק נורות אדומות. 

שלב 3: מתחילים להבחין בתסמינים

השלב הזה הוא שלב ביניים שבו בפעם הראשונה ניתן להבחין בתסמינים שרומזים על אלצהיימר. חבריו ובני משפחתו של החולה מתחילים להבחין בהפרעה ביכולות הקוגניטיביות, גם אם הן עדיין קלות באופן יחסי. גם החולה עשוי להבחין במצבו, כשפרקי השכחה והפגיעה בזיכרון נעשים תכופים ובולטים יותר. הסימנים שיש לשים אליהם לב הם הנטייה לשכוח שמות של בני משפחה מוכרים, לא מצליחים ללמוד שמות חדשים כמו למשל נכדים, קיים קושי בתפקודים החברתיים או בעבודה למי שעדיין לא פרש לגמלאות, וקיימים קשיים בתכנון ובהתארגנות. במקרים שבהם החולה מודע למצבו עלולים להופיע גם תסמינים של דיכאון וחרדה. אמנם לעיתים התסמינים אינם קשורים לאלצהיימר, אך ברגע שאתם מבחינים בהם כדאי כבר לגשת לאבחון על מנת להתחיל בטיפול התרופתי המעכב שעשוי להאריך חיים ולשפר את איכותם ככל הניתן.

שלב 4: תסמיני אלצהיימר מובחנים

בשלב הזה חלה הידרדרות נוספת ברמת הידע וההתמצאות של החולה כמו למשל חוסר יכולת לזכור אירועים שקרו ממש לאחרונה. יכולת החשיבה המופשטת במשימות מורכבות נפגעת גם היא, כמו גם היכולת לתכנן פעילויות או לבצע פעולות קוגניטיביות מורכבות כמו ניהול חשבון בנק או כל פעילות אחרת שנעשתה בעבר. אירועים אישיים מהעבר נשכחים או מיוחסים לאנשים אחרים, והגוף נחלש. זהו שלב שבו התסמינים כבר מובחנים ומי שלא אובחן בשלב הקודם ייגש כעת לאבחון רפואי ייסודי שבדרך כלל יצליח לאבחן באופן מדויק שמדובר בהתקדמות מחלת האלצהיימר.

שלב 5: ירידה קוגניטיבית משמעותית

השלב הזה כבר נחשב למתקדם יחסית והירידה הקוגניטיבית של החולה בולטת ומשמעותית, גם עבורו וגם עבור סביבתו ובני המשפחה. כדי להמשיך בתפקוד היומי באופן סביר יש צורך בעזרה של קרובים או של מטפל מקצועי. השלב הזה מתאפיין בבלבול רב, חוסר יכולת לזכור פרטים חשובים בסיסיים, היכולת לבצע פעולות מורכבות ממשיכה להידרדר, והיכולת להתאים את ההתנהגות לכללים חברתיים הולכת ונשחקת. עזרה שניתנת לחולים מסוגלת לתת להם מעט כיוון ואפשרות להסתדר באופן הולם ובכבוד. 

שלב 6: אלצהיימר מתקדם

הפגיעה הקוגניטיבית ממשיכה להכות בכל הגוף וגורמת לתלות כמעט מוחלטת בזולת. בשל הפגיעה הקשה בתאי המוח נפגעת גם היכולת לבצע את הפעולות היומיות הבסיסיות כמו הלבשה, אכילה, דאגה להיגיינה, ואפילו שליטה על הסוגרים. החולים הולכים ומתנתקים מהסביבה לפרקי זמן ארוכים יותר, הם שוכחים עוד ועוד אירועים משמעותיים מהעבר, והם שוכחים פנים ושמות אפילו של ילדיהם ובני או בנות הזוג. מנגד, ייתכן מצב שבו קשישים שעלו לישראל, אפילו אם העלייה הייתה לפני מספר עשורים כשהם היו ילדים, חוזרים לדבר בשפת ילדותם. בחלק מהמקרים אלו שפות שכלל לא דוברו בבית, כך שהילדים והנכדים חווים זאת בהפתעה גמורה. 

תסמינים נוספים קשורים לקושי בשינה, חשדנות יתר כלפי הסביבה, מחשבות שווא לא הגיוניות, הזיות והתנהגויות כפייתיות. חולים רבים יוצאים לשוטטות ברחוב ושוכחים את מטרת היציאה, ולכן הם זקוקים להשגחה רציפה על מנת שלא ילכו לאיבוד ולא יסכנו את עצמם. בני המשפחה מתקשים להתמודד עם המצב הזה ולראות את יקירם הסובל הולך וקמל.

שלב 7: אלצהיימר במצב סופי

בשלב האחרון של מחלת האלצהיימר התסמינים כבר חזקים וקשים, והחולים כבר לא זוכרים כמעט דבר, לא מזהים ולא מכירים את קרוביהם, ואינם שולטים בהתנהגויותיהם ובתנועותיהם. הדיבור לא מובן, המשפטים אינם בנויים בהיגיון, השרירים והרפלקסים אינם גמישים כך שיש צורך בסיוע עבור כל פעולה פשוטה. השלב הזה מתאפיין בחוסר יכולת להגיע לשירותים בזמן, קושי ללכת ולשבת, ולעיתים אפילו להחזיק את הראש יציב ולבלוע. השלב הזה נמשך בממוצע חודשים ספורים, אך יש מטופלים שממשיכים כך מספר שנים במצב סיעודי מלא.

האם יש דרך למנוע אלצהיימר ולעכב את התקדמותו?

אין דרך להבטיח מניעה של התפתחות מחלת האלצהיימר, אך יש כמה צעדים שניתן לנקוט כדי לשמור על בריאות תקינה, באופן שעשוי להפחית את הסיכויים ללקות במחלה. טיפול מניעתי כולל הימנעות משומן רווי שסותם את כלי הדם שמובילים דם גם למוח, לערוך פעילויות לשיפור הזיכרון, לגרות את המוח כל הזמן ובכל גיל, ולתת לעצמכם זמן לשינה ארוכה ומספקת מדי לילה. גם ריבוי קשרים חברתיים וקשר רצוף עם בני המשפחה יכול לעזור למוח לתפקד כראוי בגיל מבוגר על ידי התגברות על נזקי הגיל. 

ומה באשר למי שכבר אובחנו עם אלצהיימר? ניתן לעכב את התקדמות המחלה ומעבר בין השלבים שציינו על ידי שילוב של טיפול תרופתי וטיפול לא תרופתי. חלק מהתרופות מיועדות לטפל בתסמינים הקוגניטיביים ואחרות מטפלות בתסמיני הדיכאון. הטיפול הלא תרופתי נועד לחיזוק המוח ושמירה על יכולת התפקוד באופן עצמאי לאורך זמן ככל שניתן. הפעילויות כוללות גירויים חושיים, התעמלות, אומנות, פסיכודרמה, טיפול בתנועה, ריפוי בעיסוק, ועוד פעילויות לשמירה על יכולות מוטוריות. נכון, אלצהיימר היא מחלה קשה שלא ניתן להחלים ממנה, אך באמצעות הטיפולים והפעילויות הללו ניתן לשפר את איכות החיים לזמן ממושך ככל הניתן. 

ראו גם:

שלב דמה של דמנציה – פסאורו דמנציה