בדיקות שמיעה לחולי דמנציה

הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת ביותר, בה לכל חלק ולכל איבר יש תפקיד בעל השפעה הן על יכולתנו לתפקד בעולם, והן על יכולתם של איברים ותפקודים אחרים להתקיים.

חמישה איברים אחראיים על קבלת מידע מהעולם החיצוני. אלה הם איברי החישה (עיניים, אוזניים, אף, לשון ועור). כאשר אנשים מזדקנים, מזדקנים תאי הגוף ונחלשים האיברים. גם איברי החישה מאבדים מרגישותם ומיכולתם לקלוט גירויים.

באופן ספציפי, מחקרים מראים כי בערך בגיל 65 מתחילה ירידה משמעותית ביכולת השמיעה של קשישים רבים. משרד הבריאות אף ממליץ על בדיקת שמיעה שנתית שגרתית החל מגיל זה.

הקשר בין שמיעה ודמנציה

דמנציה היא מצב בו הרס, ניוון או מוות של קבוצה גדולה של תאים במח גורמים לירידה משמעותית, מתמשכת ומצטברת ביכולות הקוגניטיביות של האדם. דמנציה יכולה להיגרם כתוצאה מפגיעות ראש, שימוש בסמים ובעיקר מחלות שונות שהנפוצה מבניהן היא מחלת אלצהיימר.

על מנת לתפקד, זקוק מוחנו לגירויים מתמידים. החל מהיותנו תינוקות, כל גירוי מהסביבה שנקלט על ידי החושים "מקודד" במח באמצעות קשר בין תאי עצב באזורים השונים של המח.

המח שלנו מורכב מאינספור קשרים כאלה שמכילים את כל מה שאנחנו יודעים וכל מה שאנחנו יכולים לעשות. נוצר מעגל דו כיווני- מצד אחד, אנחנו זקוקים לתאי המח על מנת לקלוט דברים מהסביבה, ומצד שני- אנחנו זקוקים לקלוט מהסביבה, על מנת שהמח יפתח ויתחזק את הקשרים המתאימים בין תאי העצב. כאשר יש קישור שאינו מגורה מספיק, הוא נחלש ומתנוון.

כאשר אנשים מתבגרים ומאבדים את השמיעה, נמנע מהמח טווח רחב של גירויים אותם הוא הכיר בעבר. מכיוון שתאי המח אינם מקבלים יותר את הקלט האודיטורי (השמיעתי), הקשרים בין תאי העצב הקשורים לגירויים אלה נחלשים ומתנוונים.

בדמנציה, יש לניוון הזה משמעות כפולה- ראשית, בנוסף להתנוונות הנגרמת מהפגיעה או מהמחלה, מתנוונים תאים נוספים הקשורים לקלטים אודיטורים. שנית, הפגיעה בקשרים האודיטורים גורמת לירידה נוספת ביכולת התפקוד של החולה, מה שמוביל להחמרה של הדמנציה.

חולים דמנטיים מאבדים לאט את היכולת שלהם לתקשר עם הסביבה. לירידה בשמיעה יש השפעה על כך. מצבם הקוגניטיבי עשוי גם להקשות על איתור ליקוי השמיעה ועל הטיפול בו.

בדיקות שמיעה

בדיקות שמיעה מכילות מגוון בדיקות שמטרתן לאתר ליקוי בשמיעה ולמצוא את מקורו. אצל חולי דמנציה, הליקוי המשמעותי ביותר עשוי להיות בעליית סף השמיעה לדיבור, כלומר ירידה ביכולת השמיעה המובילה לכך שהחולה מתקשה לשמוע קולות של שיחה, ולכן הוא אינו יכול להבין כשמדברים אליו, ואינו יכול להשתתף בשיחה.

את בדיקות השמיעה עורכים רופאים או קלינאי תקשורת, וכדאי לערב בהם גם נוירולוג שיכול לתת לממצאים משמעות באספקלריה של המצב הדמנטי.

טיפול באמצעות מכשירי שמיעה

בשוק קיימים מגוון מכשירים המאפשרים התמודדות עם ירידה ביכולת השמיעה. מכשירי השמיעה המודרנים כוללים מגוון רחב של מכשירים המורכבים מחוץ לאוזן או בתוך האוזן, על פי צרכיו ויכולתו של הקשיש. כמו כן, קיימים מכשירי עזר שונים כמו טלפונים בעלי עוצמת קול גבוהה במיוחד וכדומה.

חשוב לציין, שכאשר מנסים להתאים אמצעי עזר לקשיש הסובל מדמנציה, יש צורך לקחת בחשבון את יכולותיו הקוגניטיביות- הן במידת יכולתו לתאר את תחושותיו, והן במידת יכולתו להיעזר במכשירים. למרות שיש חשיבות רבה לכך שאדם הנמצא בתהליך דמנטי יקבל כמה שיותר גירויים מהסביבה על מנת לעכב ככל האפשר את התהליך, יש לזכור שההסתגלות למכשירי שמיעה עשויה להיות קשה, ויש צורך לתת לקשיש הדמנטי תמיכה מרובה.