הנחיות חדשות לאבחון אלצהיימר

על מנת לאבחן מחלות שונות, משתמשים הרופאים בכל התחומים, בהנחיות וקריטריונים המפורסמים אחת לתקופה על ידי קבוצות המחקר של התחומים השונים ורשויות הבריאות.

הקריטריונים לאבחון של מחלה עשויים להשתנות באופן תדיר ובצורה משמעותית, ככל שהמחקרים המתייחסים למחלות השונות מתקדמים ומתפתחים והרפואה צוברת ידע רב יותר על הופעתן של המחלות.

אלצהיימר היא מחלה ניוונית קשה של המח, אשר פוגעת בתפקוד הקוגניטיבי של האדם, היא פרוגרסיבית (כך שהופעתה הולכת ומחמירה עם הזמן) וחשוכת מרפא.

מחלת האלצהיימר נחשבת לגורם העיקרי להופעת דמנציה בעיקר בגיל הזקנה, ויש הטוענים שבעשורים הקרובים היא תהפוך למגיפה של ממש.

בהקשר זה, מעניין לראות שבמשך 27 שנים, לא שונו כלל ההנחיות לאבחון המחלה. למרות שחלה התקדמות מה בהבנת המחלה, הרפואה המודרנית לא מצאה עדיין דרך לרפא או למנוע את המחלה, ולכן לא הושם דגש רב על אבחון המחלה בכלל, ואבחון מוקדם בפרט.

הנחיות חדשות לאבחון אלצהיימר – חידושים עיקריים

לאחרונה פורסמו בארצות הברית הנחיות חדשות לאבחון אלצהיימר. ההנחיות כוללות למעשה שני חידושים עיקריים:

• דגש על אבחון מוקדם- נהוג לחלק את מחלת האלצהיימר לשלושה שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא שלב בו אין תסמינים וסימפטומים נראים לעין, אך בדיקות שונות יכולות כבר לאתר את תחילת הפגיעה ברקמת המח ובתאי העצב.

בפועל, אנשים לא מגיעים לבדיקות בשלב זה ולכן לא נעשה אבחון המחלה. בשלב השני של המחלה, מתחילים להופיע סימפטומים קלים. החולה מרגיש שמשהו משתנה וכך גם סביבתו. הוא זקוק ליותר עזרה על מנת לתפקד, אך עדיין מסוגל לשמור על עבודתו ותפקודו היומיומי.

בדרך כלל האבחון נעשה בסוף השלב השני של המחלה, כאשר התסמינים של אלצהיימר מתחילים להיות מורגשים. השלב השלישי של המחלה הוא השלב בו הסימפטומים קשים ובולטים והחולה לא מסוגל עוד לתפקד בכוחות עצמו. על פי ההנחיות החדשות, ממליצים לרופאים המטפלים (פסיכוגריאטר ונוירולוג) ובעיקר לחוקרים, לנסות ולהקדים ככל האפשר את אבחון המחלה- לתחילת השלב השני ואפילו לשלב הראשון.

המלצה זו תקפה בעיקר לחוקרים ומטרתה לאפשר את התקדמות המחקר על ידי הבנת השלבים במחלת אלצהיימר, כך שבעתיד יהיה אולי ניתן למצוא תרופה או חיסון. על מנת לאפשר אבחון מוקדם מונחים הרופאים להכפיל את מספר הבדיקות הנהוגות על מנת לאבחן את המחלה. הבדיקות כוללות בחינה של נוזל עמוד השדרה על ידי בדיקות מעבדה או סריקות כמו MRI ו-PET.

• הסרת הדגש מאובדן הזיכרון- אובדן זיכרון הוא אחד המאפיינים הבולטים והחשובים של מחלת האלצהיימר. יחד עם זאת, מדגישים מנסחי ההנחיות החדשות, שקיימים מאפיינים חשובים נוספים למחלה, ואבחון המחלה חייב להתייחס גם למאפיינים אלה.

על פי ההנחיות החדשות, אבחון אלצהיימר חייב לכלול אבחון של מצב דמנטי (שטיון) המהווה ירידה בתפקוד ופגיעה בחיי היומיום בעקבות פגיעה בזיכרון, ביכולת הסקת המסקנות, בהתמודדות עם מטלות מורכבות, בראייה המרחבית, בתפקוד השפתי ושינוי במבנה האישיות או במצבי הרוח. במקביל, כדי לאבחן אלצהיימר צריך לוודא שהדמנציה לא הופיעה בבת אחת, אלא בתהליך הדרגתי ושרמת התפקוד ממשיכה להתדרדר עם הזמן.

בנוסף להפרעה בזיכרון (בעיקר ביכולת ללמוד ולשלוף מידע חדש) ממנה סובלים קשישים תשושי נפש, ההנחיות החדשות לאבחון כוללות גם פגיעה בשפה (דיבור, קושי בשליפת מילים, בהבנת השפה, בכתיבה או בקריאה, פגיעה בהתמצאות המרחבית (הכוללת גם זיהוי של פרצופים) וגם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי המופשט (כלומר בהסקת המסקנות, בפתרון בעיות וכד').

המידע לגבי הירידה בתפקוד הקוגניטיבי ממשיך להתקבל, כפי שהיה בעבר, על ידי דיווחים של החולה, בני משפחתו הקרובים, היסטוריה רפואית ומבדקים אובייקטיבים של מצב מנטאלי.

עוד על אבחון דמנציה:

פסאודו דמנציה