מהי הערכה גריאטרית כוללנית

גריאטריה היא התחום ברפואה העוסק בטיפול בקשישים. הגדרה תמציתית זו אינה מתארת כלל את התחום הרחב, הגדוש בנושאים ובתתי- נושאים אליהם יש להתייחס כאשר פונים לטפל בקשישים.

בעבר, הארכת תוחלת החיים היתה המטרה העיקרית של העוסקים ברפואת קשישים. כיום ברור שהמטרה העיקרית צריכה להיות לאפשר לקשישים חיים איכותיים ועצמאיים ככל הניתן, וזהו הערך המכוון את הטיפול בהם.

משום כך, הגריאטריה עוסקת גם בתחומים של איכות חיים תפקוד ועצמאות. בשנים האחרונות גברה ההכרה בכך שבשביל לתת מענה לטווח הבעיות המאפיינות קשישים, יש צורך בהערכה גריאטרית כוללנית ורב מקצועית.

מטרת ההערכה הזו היא לאבחן ולטפל בחמשת הבעיות העיקריות שהוגדרו על ידי אבות הגריאטריה: ירידה בכישורים מנטאליים כמו דמנציה, ירידה בכושר התנועה, פגיעה בשיווי המשקל, חוסר שליטה בסוגרים וחשש לתגובות יאטרוגניות.

כמו כן, ההערכה הכוללנית מתייחסת לסיכון לבעיות רגשיות – נפשיות, תזונתיות, ירידה כללית ביכולת התפקוד, הערכת האפשרות לשיקום לאחר פגיעות או מחלות, בחינת מצב סוציו-אקונומי, חברתי, וסביבתי, בקרה על שימוש בתרופות, והתייחסות למחלות ספציפיות.

הצוות הגריאטרי הכוללני כולל רופא גריאטר, אחות גריאטרית, עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול בקשישים, פיזיותרפיסט, תזונאי, מרפא בעיסוק ופסיכולוג. לכל קשיש ממונה אחראי מקרה (case manager) שמרכז את המידע ומתאם בין המטפלים השונים. תפקיד הצוות הכוללני להגיע לאבחנות והערכות של מצבו הכללי של הקשיש, ולהתאים טיפול רב מקצועי שיתן מענה לבעיותיו של הקשיש.

מחקר על הערכה גריאטרית כוללנית

יחד עם ההכרה בכך שהערכה כוללנית רב מקצועית היא הכלי הטוב ביותר על מנת לאבחן ולתכנן תוכנית טיפולית עבור הקשיש, אין להתעלם מכך שמדובר בשירות יקר, הדורש השקעה רבה של משאבים.

מטרת המחקר שנערך בשיתוף מכבי שירותי בריאות ומכון ברוקדייל היתה לבדוק האם הקשישים שרופא המשפחה שלהם מפנה אותם להערכה גריאטרית כוללנית באמת זקוקים להערכה כזו, ולבדוק האם יש הבדל במצבם של קשישים שכן הופנו להערכה כוללנית לעומת קשישים שלא הופנו.

המחקר נערך על ידי קיום שני סקרים בקרב כ- 1000 קשישים. בסקר הראשון, 580 מהנחקרים עברו הערכה גריאטרית כוללנית, והנתונים הרפואיים שלהם נשלפו מהרשומה הממוחשבת של קופת החולים. בסקר השני נערכה השוואה בין כ-200 קשישים שהופנו להערכה כוללנית לבין כ- 150 קשישים שלא הופנו להערכה כוללית. כל הקשישים רואיינו פעמיים בהפרש של חצי שנה בין הראיונות.

תוצאות המחקר

ממצאי המחקר מתארים את האוכלוסיה שהופנתה להערכה גריאטרית כוללנית מבחינה דמוגרפית ומבחינה רפואית. עלה כי 59% מהמופנים הן נשים, והגיל הממוצע הוא 79. הבעיות הגריאטריות מהם סבלו נעו בין הגבלה ביכולת לטפל בעצמם (42%), קושי להסתדר מחוץ לבית (63%), הפרעות קוגניטיביות (52%), הפרעות רגשיות (33%), פגיעה מנפילה (41%), בריחת שתן (35%), מחלות לב (55%), סוכרת (כ-40%) ומחלות סרטניות (כ-20%).

כמו כן נמצא כי כל אחד מהקשישים נטל בממוצע כמעט 8 תרופות בכל יום. המסקנה ממצאים אלה היא שרב הקשישים שאכן מופנים להערכה כוללנית הם קשישים הסובלים מהרבה תסמינים גריאטריים, שיש צורך להתאים להם תוכנית טיפולית מקיפה.

ביחס להשוואה בין קשישים שהופנו להערכה גריאטרית כוללנית לאלה שלא הופנו אליה, נמצא כי ההערכה, האבחון והתוכנית הטיפולית המוצעת בהערכה הרב מקצועית מובילה לשיפור באיכות חייהם של הקשישים שהופנו אליה.

למרות שלא נרשמו כל הבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת הסימנים הגריאטריים מהם סבלו לפני ההערכה, המחקר מצא כי בקבוצה שלא עברה הערכה כוללנית המצב התדרדר יותר מאשר אצל הקבוצה שכן עברה הערכה כוללנית, שבקרבה לא חל שינוי רב במצבם של הקשישים.

בנוסף, הקשישים דיווחו על כך שחייהם קלים ונוחים יותר, ואיכות החיים שלהם עלתה לאחר ביצוע ההערכה הגריאטרית הרב מקצועית. כמו כן, קשישים אלה פנו יותר ונעזרו יותר בשירותים הרפואיים והסוציאליים הקיימים במרפאות, כך שיכלו לתפקד טוב יותר לאחר קבלת הסיוע שהיה דרוש להם. גם בני המשפחות של הקשישים תיארו ירידה בעומס עליהם בטיפול בבן משפחתם.

השלכות המחקר

ממצאי המחקר עוזרים לקופת החולים ביחד עם משרד הבריאות להגדיר קריטריונים להפניית קשישים למרפאות גריאטריות רב מקצועיות, כאשר המטרה היא לנצל את המשאבים הקיימים על מנת לתת את המענה החשוב הזה לקשישים שבאמת זקוקים לו ויכולים להרוויח ממנו.