התמודדות בני משפחה עם חולה אלצהיימר

מחלת האלצהיימר הינה מחלה קשה וחשוכת מרפא. בני משפחה של החולה נדרשים להתמודד עם שינוי קיצוני באישיותו של האדם המוכר והאהוב, ועם שינוי כולל באורח החיים המשפחתי כפי שהכירוהו עד כה.

המעמסה הפיזית והרגשית מקשה על בני המשפחה, ולא אחת מביאה אותם לכדי משבר ומצוקה. מגוון שירותים ומענים מוצעים לבני משפחה של חולי אלצהיימר על ידי גורמים שונים, שיוכלים להקל מעט בנטל ובקושי.

הקשיים עמם מתמודדים בני משפחה של חולה אלצהיימר

סיכונים לחולה

אחד מן הביטויים של מחלת האלצהיימר הוא שכחה של פרטים יום יומיים ופשוטים, ולעיתים קושי בהתמצאות בזמן ובמקום. כמו כן החולים סובלים לא אחת מחוסר תובנה למצבם ועשויים לבצע מעשים חסרי שיפוט שעלולים לסכן אותם.

מקרים שכיחים: חולה אלצהיימר שיצא מביתו ושכח לאן מועדות פניו או לא מצא את הדרך חזרה לביתו. חולים שהתפתו לנוכלים שניצלו את חוסר הישע שלהם. חולים שביצעו מעשה אובדני בעקבות הדיכאון והתסכול שגורמת המחלה.

הסיכונים לחולה מעיבים על חיי בני המשפחה. הם צריכים להיות ערניים כל הזמן, וישנו מצב חרדה תמידי פן החולה יסכן את עצמו.

אלימות ותוקפנות של החולה

ישנם חולי אלצהיימר אשר הופכים בשלב מסוים של המחלה לתוקפניים. התוקפנות עלולה להגיע עד לכדי אלימות כלפי בני המשפחה. האלימות עלולה להיות בלתי צפויה ובעוצמה גבוהה, לעיתים עד כדי סיכון בן המשפחה החי עם החולה.

מצב זה מהווה מצב לחץ ואף סכנה עבור בני המשפחה. הוא מתיש נפשית וגופנית, ודורש מענה דחוף.

מבוכה

בשלבים מתקדמים של המחלה החולים חסרי תובנה למצבם ועלולים לבצע מעשים חסרי שיפוט ומביכים וכן התנהגות שאינה מקובלת בחברה (כגון התערטלות בציבור) ועוד.

המבוכה ממעשיו של החולה, והחשש מפני הישנותם של מקרים אלה, מעלים את רמת הלחץ בקרב בני המשפחה.

עייפות ותחושה של אובדן החיים שהיו, אובדן של ה"עצמי"

הצורך להתמסר לחולה ולעסוק בטיפול בו במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, מתיש עבור בני המשפחה. פעמים רבות המטפל העיקרי חש כי חייו שלו כבר אינם חיים, וכי אין לו דבר לעצמו למעט הטיפול בחולה.

מה עושים? פתרונות לבני משפחה של חולי אלצהיימר

עזרה בטיפול בחולה

עקב המעמסה הרבה שמעמיס הטיפול בחולה, מומלץ לבני המשפחה לשכור עזרה. קשישים מעל גיל הפרישה אשר מאובחנים כלוקים באלצהיימר זכאים לחוק סיעוד. במסגרת חוק סיעוד הם זכאים למספר שעות שבועיות של מטפל סיעודי. השעות בהן המטפל נמצא עם החולה, יכולות להיות השעות בהן המטפל העיקרי בחולה (בת זוג או אחד הילדים) מתפנה לטפל קצת בעצמו ובענייניו. אפשרות נוספת לסיוע אשר יקל על משפחת החולה וכן יאפשר לחולה למצוא אוזן קשבת למצוקתם הרגשית בעיקר, עקב המחלה, הינה באמצעות ליווי רוחני לחולי דמנציה.

חלוקת הנטל

במידה וישנם בנמצא מספר בני משפחה – בן/בת זוג וילדים, מומלץ מאד לחלק את הנטל בין כולם ולא לאפשר מצב בו כל הנטל נופל על כתפיו של אחד, גם אם אותו אחד נרתם למשימה.

לעיתים בתחילת הדרך ישנה נכונות למשימה ותחושה ש"יהיה בסדר", אך מאחר ומדובר במחלה מתקדמת ובטיפול דורשני, תמיד תהיה בסוף שחיקה אם העול נופל על כתפי אדם אחד. מומלץ להחליט על חלוקת תפקידים, מערכת קבועה של ימים ושעות של חלוקת הנטל.

תמיכה רגשית ופסיכולוגית

עקב הקושי בהתמודדות עם החולה והלחץ הרב המוטל על כתפי המטפל העיקרי, מומלץ להיעזר בתמיכה נפשית מקצועית. עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה, בקופת חולים או במועדון הקשישים או בקבוצת תמיכה לבני משפחה של חולי אלצהיימר. קבוצות מסוג זה מועברות ברשויות המקומיות, בקופות החולים ובמסגרות נוספות. קבוצת תמיכה מאפשרת לבני המשפחה לחלוק בקשייהם באופן גלוי עם אנשים שעוברים את אותן חוויות ומבינים לליבם.

חולה אלצהיימר במשפחה מהווה מוקד של לחץ ומעמסה על בני המשפחה המטפלים. מומלץ לקבל עזרה, על מנת שבני המשפחה יהיו מחוזקים ויוכלו להמשיך ולהתמודד עם המחלה והטיפול בחולה.

ראו גם:
תפקוד מיני אצל חולי דמנציה