דמנציה – כשרות משפטית

כל אדם רשאי לבצע בעצמו פעולות משפטיות שונות, שכן הוא בעל "כשרות משפטית". משמעותה של כשרות משפטית היא כי האדם חופשי לפעול כראות עיניו – לחתום על חוזים, לקבל החלטות בנושאים שונים וכן להגיש תביעות משפטיות או להתגונן מפני תביעות שכאלו.

מנגד, מי שנעדר כשרות משפטית, אינו רשאי לעשות פעולות משפטיות על דעת עצמו. במקום פעולה של האדם עצמו, נדרשת פעולה של אחר האחראי עליו, שנקרא אפוטרופוס. משכך, פעולה של פסול דין (אדם שמסיבה כלשהי ניטלה ממנו הכשרות המשפטית), אינה תקפה מבלי שנעשתה על-ידי האפוטרופוס או בהסכמתו.

בנוסף, קטינים אמנם רשאים לבצע פעולות בעצמם, אך לרוב נדרשת הסכמה של האחראי עליהם. שלילת כשרות משפטית עשויה להתרחש בשל מחלה קשה או מצב נפשי חמור. מקרה נוסף אפשרי הוא התדרדרות בכשירות המנטאלית, שלעתים מלווה בדמנציה.

מתי נשללת הכשרות המשפטית

לא קיימת רשימה קבועה של מחלות או מצבים בהם נשללת כשרותו המשפטית של אדם. במקום זאת, נשאלת השאלה האם מצבו של האדם לא מאפשר לו לדאוג לעניינו. כך לדוגמה, אדם בעל מחלה קשה או קשיש עשוי להיות מסוגל להוסיף ולשמור על האינטרסים שלו, כאשר אין צורך בפיקוח של אדם אחר.

מנגד, יתכן כי אדם צעיר יסבול ממחלה נפשית שתשלול ממנו את היכולת לקבל החלטות באופן שקול. כאשר אדם סובל ממחלה הפוגעת ביכולת המנטאלית, כדוגמת אלצהיימר, קרוב לוודאי שיגיע למצב דמנטי בו מוטב כי אדם אחר יפעל עבורו בשמו.

כיצד נשללת הכשרות המשפטית

במקרה של קשיש תשוש נפש, ובכל מקרה אחר בו יש צורך במינוי אפוטרופוס, נדרשת פנייה לבית משפט.  בית המשפט רשאי להכריז על אדם כפסול דין, אך יכול גם למנות לו אפוטרופוס לזמן מסוים או לנושא ספציפי.

על-פי החוק המסדיר נושא זה – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בן זוג, קרוב משפחה או היועץ המשפטי לממשלה רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה שיכריז כי אדם הוא פסול דין. ליועץ המשפטי לממשלה מעמד מיוחד בהליכים, מכיוון שלעתים קרובי המשפחה של פסול הדין אינם אלו שרואים את טובתו לנגד עיניהם.

בית המשפט שדן בבקשות מסוג זה, הוא בית המשפט לענייני משפחה. הדיון נעשה במסגרת הליך חסוי (בדלתיים סגורות), בו על בית המשפט לשמוע אודות מצבו של האדם שמבקשים להכריז על פסילתו. לבקשה, יש לצרף מידע אודות הנסיבות בגינן נפגעת כשירותו של האדם – באמצעות חוות דעת רפואית, דו"ח של עובד סוציאלי וכדומה. כנהוג בבקשות בבתי משפט, יש לאמת את הטענות בבקשה בתצהיר.

מלבד חוות דעת של רופא שעשויה להעיד על מצבו של האדם שדנים בעניינו, קובע החוק כי על בית המשפט לשמוע גם את אותו אדם. בנוסף החוק קובע כי לצורך הדין בבקשה, רשאי עובד סוציאלי לערוך חקירות בנושא ולבקש מידע מאנשים שונים.

מינוי אפוטרופוס

בית המשפט רשאי למנות כל אדם כאפוטרופוס, לאחר שיבחן האם מדובר במי שידאג בצורה הטובה ביותר לעניינו של פסול הדין. האפוטרופוס הופך, לכל דבר ועניין משפטי, לחליפו של פסול הדין, כאשר הוא יכול להחליט כל החלטה במקומו.

אולם, החוק קובע כי בנושאים מסוימים האפוטרופוס לא יוכל לפעול ללא אישור בית המשפט. זאת, כדי לוודא כי האינטרסים של פסול הדין נשמרים. בין הפעולות הדורשות אישור של בית המשפט נכללים הענקת מתנה, העברת דירה, ביצוע עסקה שדורשת רישום אצל רשם המקרקעין ועוד.

האפוטרופוס מחויב לפעול אך ורק לטובת פסול הדין. אסור לו לקבל טובות הנאה או להימצא במצב של ניגוד עניינים בנושאים שבטיפולו. החוק קובע כי האפוטרופוס יהיה זכאי לכיסוי הוצאות מכספי פסול הדין, אך שכר ישולם לו רק אם יקבע כן על ידי בית המשפט.