קושי בשליפת מילים

כמעט לכולנו קורה שאנחנו רוצים להגיד משהו, המילה "עומדת לנו על קצה הלשון", אבל אנחנו לא מצליחים להיזכר בה. התופעה הזו נורמאלית, ושכיחותה עולה ככל שהאדם מזדקן. בגיל 70, כבר ניתן לתאר ירידה משמעותית ביכולת המילולית, שמתבטאת בכך ששכיחות התופעה של קושי בשליפה של מילים עולה.

יכולת לשלוף מילים

על מנת שנוכל לדבר, עלינו לרכוש אוצר מילים וכללים דקדוקיים. בנוסף, אנחנו צריכים גם לאחסן את כל המידע הזה באופן שבו נוכל להשתמש במילה כשיהיה בה צורך.

למשל, כדי לומר "התינוק משתעל", עלינו להכיר את המילים "תינוק" ו"משתעל", לדעת לחברם למשפט (בשפה העברית נושא ואז נשוא), וגם לזכור את המילים הללו כאשר אנחנו רואים תינוק שמשתעל. אם אנחנו מכירים את המילה "תינוק", אך לא מצליחים לשלוף אותה, לא נוכל לבטא את המשפט כראוי.

כדי לבחון יכולת שליפת מילים של אנשים קיימות שתי משימות:

• מבחן שיום: מראים לנבדקים תמונות, ומבקשים מהם להגיד מה מופיע בתמונה. כך הנבדק נדרש לשלוף מילים על מנת לתאר תמונה.
• מבחן שטף: מבקשים מהנבדקים להגיד מילים שמתחילות באות מסוימת, וכך הם נדרשים לשלוף הרבה מילים על פי כלל מסוים.

הקשר בין שליפה ואוצר מילים

מכיוון שקשיי השליפה מופיעים לעיתים קרובות יותר בגיל מבוגר, נראה לפעמים שלאנשים מבוגרים יש פחות מילים זמינות לשימוש. מעניינת העובדה שלמבוגרים יש בממוצע דווקא אוצר מילים רחב יותר מאשר לצעירים. אנשים מבוגרים מכירים יותר מילים (מן הסתם, מכיוון שאנחנו ממשיכים ללמוד מילים חדשות במשך כל החיים), אך הם מתקשים לשלוף אותן.

הגורמים לקושי בשליפת מילים

• ניסיון להשתמש במילים נדירות – אנשים מבוגרים נוטים להשתמש במילים שכיחות פחות (במיוחד במבחנים), ולכן עולה הסיכוי שהם לא יצליחו לשלוף את המילה.
• איטיות מחשבה – מבוגרים נוטים באופן כללי לפעול באיטיות רבה יותר מאשר צעירים. גם המחשבה שלהם איטית יותר, ולכן לעיתים הדיבור יותר מהיר מהחשיבה, והמילים לא מצליחות להצטרף בזמן אל שטף הדיבור.
• נטייה לתיקון ודייקנות – מבוגרים מקפידים יותר מצעירים על דייקנות, ולכן הם זקוקים ליותר מילים על מנת לתאר את אותה סיטואציה. כך עולה הסיכוי שיתקשו לשלוף מילה מתאימה על מנת לתאר בדיוק את מה שהם מנסים להגיד.
• מצבים פיזיולוגיים – אי אפשר להתעלם מכך שתפקודים שונים של המח יורדים, או נעשים איטיים יותר עם הגיל. תפקוד המח אינו יעיל כפי שהיה בגיל צעיר, ולכן המבוגרים צריכים להתאמץ יותר על מנת לשלוף את המילים. גם מחלות הפוגעות במח, בעיקר אלצהיימר או דמנציה הפוגעים באזורים הקשורים לתפקודים מסוג זה, עשויים לגרום לירידה ביכולת לשלוף מילים.

דרכי טיפול

ישנן שיטות שיכולות להקל על התופעה של קושי בשליפת מילים. השיטה היעילה ביותר היא שימוש בהקשר- כאשר אדם משתמש במשהו שמזכיר לו את המילה (בין בתוכן ובין בצורה), יותר קל לו לזכור אותה. לדוגמא, ישנם אנשים שזוכרים שהמילה החסרה שלהם מתחילה באות מסוימת, ואז יותר קל להם להיזכר בה. אדם יכול להיזכר מתי שמע את המילה שהוא מחפש או מאיפה הוא מכיר אותה, וכך להעלותה בזיכרונו.

יש לציין, שבעיקר בגיל מבוגר חשוב לשים לב לתדירות של הקושי בשליפת מילים. כאמור, מדובר בתופעה טבעית, וגם צפוי ששכיחותה תעלה ככל שהאדם מזדקן, אך אם נראה כי הקושי הוא חמור, האדם שוכח מילים פשוטות ושכיחות עד כדי שהוא מתקשה לנהל שיחה, כדאי מאוד לגשת לאבחון של רופא פסיכוגריאטר ולבדוק שאכן מדובר בתופעה טבעית של הזדקנות ולא בדמנציה כלשהיא, הקשורה למחלת אלצהיימר או מחלת קרויצפלד יעקב.