תרופות לטיפול בדמנציה

דמנציה (שיטיון בעברית) היא בעיה קשה מאוד שפוגעת באופן ניכר באיכות החיים של הסובלים ממנה ובנוסף גם באיכות החיים של משפחתם הקרובה. הגורם המרכזי לדמנציה באוכלוסייה הכללית הוא מחלת האלצהיימר אך ישנם גורמים נוספים כמו למשל שיטיון וסקולרי, מחלת פרקינסון ועוד.

בקרב רוב החולים הדמנציה לא תהיה התסמין היחיד ובנוסף לה יכולים להופיע תסמינים נוספים שכוללים בין היתר פגיעה כללית ביכולות הקוגניטיביות, בעיות שינה, בעיות התנהגותיות, חרדה, דיכאון ועוד. באופן עקרוני הטיפול בדמנציה מתבצע על ידי רופאים שמגיעים מתחום הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה והגריאטריה בשיתוף עם רופא המשפחה וישנה חשיבות עליונה להגיש את הטיפול מוקדם ככל האפשר.

מהו נוהל הטיפול בדמנציה?

לפני שמתחילים לטפל בחולה שמציג סימפטומים של דמנציה חשוב מאוד לערוך בירור מקיף ומעמיק על מנת להבין מהו הגורם לדמנציה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהדמנציה יכולה להיגרם כתוצאה מגורמים שונים כפי שציינו ובהתאם לכך ישנם טיפולים תרופתיים שונים שמתאימים למצבים שונים. כמו כן, חשוב מאוד לערוך תיאום ציפיות ולהגדיר מטרות ריאליות שכוללות האטה או ייצוב של ההידרדרות הקוגניטיבית, ההתנהגותית והתפקודית.

מעבר לכך לאחר תחילת הטיפול התרופתי חשוב שהחולים יימצאו תחת מעקב שוטף כדי לבדוק את השפעת התרופות על הדמנציה ממנה הם סובלים על מנת שניתן יהיה להתאים עבורם את המינונים המתאימים להם ביותר באופן אישי. במקרים מסוימים יתעורר הצורך גם להחליף תרופה ולעבור להשתמש בתרופה אחרת בין אם בשל הופעה של תופעות לוואי לא רצויות ובין אם בשל חוסר שינוי במצב. יש לזכור כי הטיפול התרופתי בדמנציה מהווה רק חלק קטן מהמכלול של הטיפולים בדמנציה אך ללא ספק אחד מהחשובים שבהם.

מעכבי אצטילכולין אסטראז

במקרים של דמנציה קלה עד בינונית על רקע של מחלת אלצהיימר ההמלצה היא לעשות שימוש בתרופות שמיועדות לעכב אנזים בשם אצטילכולין אסטראז כמו למשל galantamine, (ידוע בשם  אקסלון)  rivastigmine או  donepezil (תרופות אלו ניתן לצרוך בכדורים או במדבקות לפי העדפת החולים). הטיפול בתרופות אלו נמצא כבעל השפעה ארוכת טווח על התפקוד היומיומי ועל התפקוד הקוגניטיבי וכן נמצא כי לתרופות אלו ישנה השפעה חיובית שבאה לידי ביטוי בדחיית הצורך באשפוז סיעודי. תופעות הלוואי של מעכבי אצטילכולין אסטראז כוללות ירידה בלתי רצונית במשקל, בלבול, כאבי ראש, ברדיקרדיה, עילפון ועוד. באופן עקרוני תרופות אלו משמשות גם לטיפול בחולים עם דמנציה וסקולרית (במקביל לאיזון מקסימלי של גורמי הסיכון הווסקולריים) וכן לטיפול בחולים עם דמנציה על רקע של מחלת פרקינסון.

Memantine

בחולים שסובלים מדמנציה בינונית עד קשה על רקע של מחלת אלצהיימר מומלץ לטפל בתרופה בשם memantine שתופעות הלוואי האפשריות שלה כוללות כאבי ראש, בלבול שמופיע ככל שעולים במינון אך צפוי לעבור מעצמו לאורך הזמן, הזיות, דיכאון, חרדה ועוד.

בנוסף קיימות מספר תורפות בתהליכי פיתוח בדיקה כמו  Bapineuzumab  אשר הוכיחה יעילות במחקרים שונים

טיפול בתופעות נוספות שנלוות לדמנציה

כפי שציינו, לרוב הדמנציה לא מופיעה כתסמין בודד ועל כן ישנו צורך להתחשב ולטפל גם בתופעות הנלוות אליה. כך למשל מחצית מהחולים סובלים מהזיות, ממחשבות שווא, מירידה ביכולת השיפוט, מדיכאון, חרדה ועוד. הטיפול התרופתי בתופעות אלה צריך להתבצע תוך התייחסות מקיפה לאיכות החיים של החולה ובני משפחתו ותוך התייחסות לגורמים סביבתיים ורפואיים שונים. בדרך כלל במידה ואכן יוחלט כי ישנו צורך להתערב תרופתית ייעשה שימוש קצר טווח בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ובתרופות ממשפחת התרופות האנטיפסיכוטיות.

בבעיות השינה החמורות מהן סובלים רבים מהחולים בדמנציה מקובל לטפל תרופתית בעזרת remeron או trazodome וכן בעזרת בנזודיאזפינים שונים וזאת רק במידה ולא ניתן היה להתגבר עליהן באופן שמרני יותר.