עמוד הבית » תשושי נפש

תשושי נפש

השם אולי עשוי לבלבל, אך תשישות נפש אינה שם של מחלה פיזיולוגית שגורמת לתשישות והיא גם לא מחלת נפש. מדובר בהגדרה כללית של מצבים שונים שמתאפיינים בבעיות תפקודיות רחבות היקף בשל פגיעה בתפקוד המוחי. חולה תשוש נפש סובל מירידה קוגניטיבית כאשר התסמינים הבולטים הם בעיות זיכרון, בעיות בהתמצאות בזמן ובמקום, ומצבים של הפרעות התנהגותיות שעלולות לסכנו. מבחינה תפקודית, תשוש נפש יכול להיות ללא בעיה פיזית מיוחדת, אפילו עצמאי לגמרי, והפגיעה היא קוגניטיבית באופן שמשפיע על כל תחומי החיים. 

דפוסי הפגיעה הקוגניטיבית

הפגיעה במוח שגורמת לתשישות נפש עלולה להתרחש בעקבות מחלות וגורמים שונים, בעיקר כאלה שנפוצים בגיל השלישי כמו דמנציה או אלצהיימר. גורמים נוספים יכולים להיות פגיעות ראש, או פגיעות קוגניטיביות שמתרחשות לאחר תאונות או שימוש בחומרים כמו סמים פסיכו-אקטיביים. ניתן לחלק את דפוסי הפגיעה למספר תחומים עיקריים:

פגיעות קוגניטיביות: המאפיינים הנפוצים ביותר הם פגיעה בזיכרון הקיים, חוסר יכולת לייצר זיכרונות חדשים, אובדן יכולת להתמצא בזמן ובמרחב מה שגורם לחולים לצאת לשיטוטים וללכת לאיבוד בסביבתם המוכרת, קושי בקבלת החלטות, ושיפוט לא נכון של המציאות. 

פגיעות תפקודיות: המאפיינים השכיחים כאן הם הפרעות שינה, הפרעות אכילה ובהן קושי להכין אוכל, לשמור על ארוחות סדירות ודפוסי אכילה, ולמרות שמבחינה פיזית החולה יכול להכין אוכל – הוא שוכח מכך ולכן אינו אוכל. גם עשיית צרכים ושמירה על היגיינה נפגעות אך לא בגלל ירידה ביכולת התפקודית אלא בגלל אותם קשיים קוגניטיביים. 

פגיעות רגשיות: המאפיינים הרגשיים כוללים הפרעות התנהגות, כמו למשל שינויים תכופים במצב הרוח, נטייה לדיכאון, רגזנות ועצבנות, קושי בביטוי הרגשי, חוסר מנוחה ושקט עד כדי התנהגות פרנואידית, בלתי צפויה ותוקפנית, וכן קושי בשמירה על קשרים בין-אישיים תקינים.

איך מאבחנים תשושי נפש

ברוב המקרים תשושי נפש הם קשישים ולכן האבחון הראשוני נעשה על ידי רופא פסיכוגריאטר. ההערכה הכללית תיעשה לרוב על ידי צוות רחב יותר והיא נעשית במספר שלבים. רוב האבחונים מתחילים לאחר שבני המשפחה מרגישים בשינוי ביכולות הקוגניטיביות ובהתנהגות של המטופל, והם נעשים על סמך ההיסטוריה הרפואית ואיסוף מידע מפי המטופל, בני המשפחה, והרופאים המטפלים.

שלב 1 – התרשמות ראשונית: כפי שבני המשפחה התרשמו מהתחלה של סימני בלבול, גם הרופא המאבחן צריך להתרשם כך כדי לדעת שאכן מדובר בתשישות נפש. לצורך קביעה שזה המצב הרפואי נעזרים בשאלון מנטלי בסיסי שנקרא MSQ. השאלון מורכב מעשר שאלות פשוטות שמופנות לחולה, ובהן מה שמך, איפה אתה גר, מי ראש הממשלה הנוכחי וכדומה. בלבול וחוסר ידע במתן תשובות לשאלות אלה הם סימנים לכך שייתכן כי מדובר בתשוש נפש, והמטופל יופנה להמשך הערכה. 

שלב 2 – מבחן מיני מנטל: מבחן מיני מנטל בודק באופן מקיף יותר כישורים ויכולות, ובהם תפיסת הזמן ותפיסת המקום של החולה, תפקוד הזיכרון, יכולת הריכוז, כישורי השפה, יכולות חישוב, והיכולת להבין ולבצע הוראות מורכבות. שאלון זה מאפשר לשים אצבע באופן מדויק יותר על הפגיעה הקוגניטיבית הייחודית שממנה סובל האדם, ולראות עד כמה היא רחבה וכוללנית.

שלב 3 – בדיקה מקיפה: הניקוד על שאלון המיני מנטל נע בין 0 ל-30 נקודות, וכל ניקוד מ-23 ומטה עשוי לרמוז על ירידה ביכולות הקוגניטיביות באופן שדורש תשומת לב רפואית. אם אכן קיים חשש לפגיעה רחבה בתפקוד הקוגניטיבי, נעשה שימוש במערכת מקיפה הנקראת CAMDEX והיא כוללת שיחה עם החולה, שיחות עם בני משפחה, בחינה של היסטוריה רפואית ועריכת מבחנים קוגניטיביים ופסיכולוגיים נוספים.

שלב 4 – אבחנה מבדלת: אם כל המבחנים שנערכו עד כה מעלים תמונה ברורה של פגיעה קוגניטיבית שמשפיעה על התפקודים, היכולות, והכישורים של החולה, הרופאים יערכו אבחנה מבדלת. זוהי למעשה בדיקה שתפקידה לשלול את האפשרות שהפגיעה נובעת ממצב שאינו תשישות נפש. תשישות נפש היא מצב שבו קיים ניוון או פגיעה בתפקוד המוח והמצב בלתי הפיך. לכן יש לשלול את קיומו של גורם חיצוני אחר, כמו השפעת סמים או תרופות חזקות, וכן לשלול מחלת נפש או מחלה פיזיולוגית שדווקא כן ניתן לטפל בה. 

טיפול בתשושי נפש

תשישות נפש בהגדרתה היא מצב מתקדם ובלתי הפיך, כלומר מרגע הופעת המחלה היא נעה קדימה, הולכת ומחריפה, לא ניתן לעצור את ההתקדמות, לא ניתן להגיע למצב של נסיגה, ולמרבה הצער גם לא ניתן לרפא אותה. לכן אין טיפולים או התערבויות רפואיות עבור תשושי נפש, אך כן ניתן לעכב במעט את התהליכים הניווניים, להקל על חייהם של הסובלים ממצב בריאותי זה, ולשפר את איכות חייהם לזמן ארוך ככל הניתן.

פתרונות דיור לתשושי נפש

כדי לאפשר לחולים תשושי נפש לתפקד ברמה הגבוהה ביותר שאליה הם מסוגלים בזמן נתון, חשוב להתאים עבורם מסגרת טיפולית ראויה שתפחית את מידת הסבל ותאפשר להם לסיים את חייהם בכבוד המרבי. תשושי נפש זקוקים להשגחה ולעזרה בכל פעילויותיהם במשך כל היום והם סיעודיים באופן מלא, ולכן ברוב המקרים לא ניתן להסתפק בבן משפחה שמסייע בחלק משעות היום בטיפול. הפתרונות העיקריים לטיפול בתשושי נפש הם:

בית אבות לתשושי נפש: ברחבי הארץ פרוסים בתי אבות לתשושי נפש, ובחלק מבתי האבות הסיעודיים פועלות מחלקות ייעודיות לתשושי נפש. הצוותים הרפואיים כוללים רופא תורן, צוות של אחים ואחיות שפועל מסביב לשעון, עובדת סוציאלית שאחראית לרווחת הדיירים, וכן מטפלים פרא-רפואיים. בין הטיפולים שמוצעים לשיפור רווחת חיי הדיירים אפשר למנות טיפול רגשי בתנועה, פסיכודרמה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, ופיזיותרפיה שמסייעת לשיפור התנועתיות. 

הצוות סיעודי של בית אבות לתשושי נפש מסייע לדיירים בפעולות היומיות הבסיסיות כמו אכילה, רחצה, לבוש, ופעילות גופנית. שערי בית האבות סגורים בכל שעות היממה כדי שהדיירים לא יצאו לשוטטות באופן עצמאי וילכו לאיבוד. כל שירותי משק הבית ניתנים במסגרת הדיור, וכל עוד הדיירים במצב שמאפשר תקשורת הם יכולים להשתתף בפעילויות התעמלות, בישול, אומנות, ומפגשים חברתיים אחרים. 

עובדים זרים: ישנן משפחות שמעדיפות להשתמש בשירותי מטפלים בבית החולה, שיישאר בסביבתו הטבעית. ברוב המקרים מדובר בשירותי עובד זר סיעודי ששוהה בבית החולה בכל שעות היממה. על פי חוק הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי, קשישים הסובלים ממחלות דמנטיות ותשישות נפש ואינם מסוגלים לבצע באופן עצמאי חלק נכבד מהפעולות היומיות, או זקוקים להשגחה קבועה בביתם, זכאים לטיפול. במצבים של תשישות נפש שמובילה לתלות מוחלטת בזולת, ניתן להגיש בקשה להעסקת עובד זר. 


    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715434

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר