אבחון אלצהיימר

אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המח, אשר גורמת לירידה בתפקודו הקוגניטיבי של החולה. המחלה אופיינית בעיקר בגילאים מבוגרים והיא הסיבה הנפוצה ביותר לתהליכים דמנטיים של המח והתפקוד.

אנשים רבים נרתעים מעיסוק במחלה ומפנייה לאבחון, כאשר הם חשים ירידה בתפקודם (או בתפקוד קרוב משפחה). הפחד מפני המחלה והייאוש מכך שבכל מקרה לא ניתן לרפאה, גורמים פעמים רבות לעיכוב האבחון, אך לאבחון אלצהיימר בשלבים מוקדמים ככל הניתן, חשיבות רבה.

כיצד ניתן לאבחן אלצהיימר

אבחון ודאי ומדויק של מחלת האלצהיימר אפשרי רק בנתיחה שלאחר המוות- כאשר ניתן להתבונן במוחו של קשיש תשוש נפש ולבדוק אילו תאי מח נפגעו ואיזה חללים נפערו ברקמת המח. כמובן, שאין דרך לעשות זאת באופן מדויק בעוד החולה בחיים.

יחד עם זאת, קיימות הדמיות מח וסקירות המאפשרות לקבל תמונה מדויקת יחסית של המתרחש בתוך המח. בדיקות אלה, בשילוב בדיקות נוירולוגיות וסקירת ההיסטוריה הרפואית והסימפטומטית של החולה, מאפשרים אבחון מדויק דיו ומספק של המחלה. לאורך השנים מנסים החוקרים להבין את הגורמים לפרוץ המחלה. אחד המחקרים בנושא נקרא פרוייקט הקונקטום האנושי, שמטרתו למפות את מוח האדם ודרכו להבין את גורמי המחלה.

אבחון אלצהיימר נעשה על ידי פסיכוגריאטר, נוירולוג ופסיכיאטר. הצורך בהתערבות של מספר גורמים נובע מהצורך לשלול גורמים אחרים לסימפטומים האופייניים לאלצהיימר, שעשויים להופיע גם במצבים אחרים (למשל, כתופעות לוואי לאחר ניתוחים, כתוצאה ממחסור בויטמינים שונים, או כתוצאה מדיכאון קליני) או מחלות דומות אחרות ( הנטינגטון, דמנציה וסקולרית, דמנציה עם גופיפי לואי ועוד)

הגורמים הרפואיים חייבים לעקוב במשך תקופה מסוימת על התפתחות התסמינים של אלצהיימר. מכיוון שאלצהיימר היא מחלה פרוגרסיבית (בניגוד לשאר המצבים הנ"ל), מצפים הרופאים לראות התדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי ושינויים התנהגותיים אצל החולה לאורך זמן.

מבחן מיני מנטל

על מנת לאסוף כמה שיותר מידע על התפקוד הקוגניטיבי של החולה, משתמשים רופאים במבחן הנקרא מבחן מיני מנטל. המבחן יכול להראות ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ולהעריך את מידת חומרתו. המבחן כולל שאלות ומשימות מסוגים שונים:

• שאלות התמצאות- איזה יום היום, מה התאריך, באיזו עונה אנו נמצאים וכדומה.
• שאלות שפה- הנבדק מתבקש לקרוא משפטים.
• שאלות תפקוד- הנבדק מתבקש לבצע משימות פשוטות (כגון, להצביע על האוזן השמאלית).

הציון המרבי במבחן הוא 30 נקודות, כאשר כל ציון מתחת ל- 25 נחשב לבעייתי. כמו כן, המבחן מאפשר לראות את ההתדרדרות ההדרגתית, כאשר בממוצע אצל חולי אלצהיימר הציון יורד ב- 3 נקודות מידי שנה.

אלצהיימר – סימפטומים אופייניים

הסימפטומים הבולטים של מחלת האלצהיימר הם סימפטומים קוגניטיביים- החולה מתחיל לשכוח דברים, לא מסוגל ליצור זיכרונות חדשים, יכולת החשיבה המופשטת יורדת (מה שעשוי להשפיע על יכולות חשבוניות, למשל), הוא מתקשה להסתדר בחברה (משום שאינו זוכר את כללי ההתנהגות המקובלים) וכו'.

סימפטומים אלה הם סימפטומים אופייניים להופעת דמנציה– ירידה קוגניטיבית שעשויה לנבוע גם מגורמים נוספים. אמנם אלצהיימר היא הסיבה הנפוצה ביותר לתהליכים דמנטיים, אך היא גם תופעה שאופיינית מאוד לגיל מבוגר. על כן, כאשר אדם או סביבתו הקרובה מרגישים שמתרחשת ירידה בתפקודו של אדם, פעמים רבות הם מייחסים זאת לכך שהוא מזדקן ונחלש. מסיבה זו, לעיתים קרובות אבחון מחלת האלצהיימר נעשה בשלב מאוחר יחסית של המחלה.

חשיבות באבחון מוקדם של אלצהיימר

הנחיות חדשות לאבחון אלצהיימר שפורסמו לאחרונה בארצות הברית, המליצו לגשת לאבחון מוקדם של המחלה. האבחון בשלבים הראשונים הוא חיוני וחשוב, מכיוון שהתרופות בהן נעשה שימוש לטיפול במחלה מעכבות את התדרדרות המחלה ומאפשרות לחולים תקופות זמן משמעותיות נוספות בהן הם יכולים לתפקד ולחיות באופן סביר. בנוסף, אבחון מוקדם מאפשר לחולה לתכנן את המשך הדרך הרצויה לו כל עוד הוא צלול ומחשבתו בהירה.

הוא יכול להחליט מי יהיה האפוטרופוס שלו (כאשר החולה אינו צלול ואינו כשיר לקבל החלטה, ניתן לשלול את הכשרות משפטית שלו ולמנות לו אפוטרופוס), לכתוב צוואה ולבקש את בקשותיו. התעלמות או הכחשה של המחלה לא עוצרת אותה, אך משאירה את קרובי המשפחה עם שאלות פתוחות רבות לגבי רצונותיו ומשאלותיו של החולה.