סיעוד הורה או בן זוג השפעה על הסועד
על פי נתונים שנאספו מהעולם – קרוב לשליש מהאנשים מוצאים את עצמם בשלב מסוים מטפלים בקרוב משפחה חולה, סיעודי או דמנטיבי. בדרך כלל מדובר בהורה או בן זוג אך לעיתים מדובר גם בילדים החולים במחלה קשה. זהו מספר עצום, שבא לידי ביטוי גם בישראל.
בארץ, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שליש מהישראלים מטפלים בקרוב משפחה, כמחצית מהם בהורים סיעודיים או כאלה החולים באלצהיימר ודמנציה. יש גם כאלה המטפלים בילד חולה או נכה, בקרוב משפחה החולה בסרטן (אישה, בעל, אח, אחות) או במחלה קשה אחרת.
קרובי המשפחה, גם כאלה שנעזרים בעובד סיעודי מקצועי (לרוב – עובד זר) מקדישים לא מעט שעות בכל שבוע לטיפול בהורה או בבן זוג סיעודי. בדרך כלל, נהוג להתמקד בהתמודדות של האדם הסיעודי או החולה עם מצבו, אך מסתבר שעצם הטיפול משפיע לא פחות– גם על המטפל, הסועד את המטופל.
יש לגיטימציה לקושי
קרובי משפחה המטפלים בבני זוג או בהורים מוצאים את עצמם מתמודדים עם השלכות פיסיות ונפשיות לא פשוטות. את התחושות הללו ניתן לתאר באופן תמציתי תוך שימוש במילה "שחיקה". שלא כמו טיפול בילד קטן, שהולך וגדל ונעשה עצמאי, הטיפול באדם סיעודי או בחולה מבוגר כולל לא פעם תחושה של חוסר תוחלת ואפילו ייאוש. אחרי הכל, אפשרות השיפור והקידום של אדם סיעודי מוגבלת ובדרך כלל המצב הכללי רק הולך ומחמיר. האם ניתן להתמודד עם תחושה זו של שחיקה, קושי, דיכאון? מסתבר שכן.
בארצות שונות מקובל להכיר בקשייהם של קרובי משפחה המטפלים בקרובים סיעודיים או חולים ויש אפילו מונח מקצועי המתאר טיפול כזה. עצם ההכרה החברתית בעומס הנפשי (שנמצא לעיתים לצד עומס כלכלי לא פשוט בפני עצמו) נותנת לגיטימציה לתחושה, וזה דבר חשוב. גם פסיכיאטרים ופסיכולוגים שונים החלו להגדיר את ההשפעות הפסיכולוגיות ואף לפתח המלצות לטיפול, חיזוק וסיוע גם למטפלים ולא רק למטופלים.
מלבד לגיטימציה חברתית לקושי ומלבד האפשרות ליהנות מתמיכה מקצועית, אפשר להתייחס לתקופה הלא פשוטה גם בצורה חדשה. קשר טיפולי יכול לאפשר בחינה של קשר אישי, משפחתי או זוגי, אפשר להשלים עם המטופל בעקבות משקעי העבר, ולא פחות חשוב – לא לאבד את הטיפול ב"עצמי". חשוב למצוא מקום בו המטפל יוכל להשקיע בעצמו, להרגיש חי, בעל ערך, בעל משמעות גם מחוץ לקונסטלצייה של היותו גורם סועד ומטפל.
יש למי לפנות
מחקרים שונים מצביעים על כך שבשל התארכות תוחלת החיים והבשל היכולת להאריך גם את חייהם של קשישים וחולים, סועד מקרב בני השפחה עשוי להתמודד עם קשיים נלווים לאורך שנים. יותר מכך, קרובים הסועדים בני זוג, ילדים חולים, הורים מבוגרים, הם בעלי סיכוי מוגבר לחלות בעצמם – לרבות במחלות לב, שבץ ועוד. אין מדובר בעניין של מה בכך ובהחלט שאין לטמון את הראש בחול. חשוב להכיר בקושי וכשצריך – לפנות לקבלת תמיכה ועזרה.
באנגלית, המונח המתאר את תופעת קרוב המשפחה הסועד בן זוג או בן משפחה אחר הינו caregiver. לא מכבר הוקם ארגון תחת השם caregivers בישראל, ארגון שנועד לתת ביטוי ולסייע בפני העומס הנפשי והרגשי המוטל על אנשים הסועדים את קרוביהם. בין היתר, ניתן לפנות לעמותה בכדי לקבל ייעוץ באמצעות הטלפון, ניתן לפנות למומחים בחקר הזקנה לקבלת סיוע במטפל עצמו (בהיבטים של תעסוקה, עניינים כלכליים, נושאים רגשיים). בעמותה ניתן גם לקבל מידע לגבי מימוש זכויות שונות, למשל בהקשר של ימי מחלה, ביטוח לאומי, תרופות שונות וכיוצא באלה.