קשיש תשוש נפש

על פי הגדרת משרד הבריאות, קשיש תשוש נפש הינו אדם אשר מתפקד באופן פיזי, אולם  סובל מתפקוד קוגניטיבי לקוי הכולל ירידה בזיכרון, ליקויים בהתמצאות בזמן ומרחב ובשיפוט המציאות. לעיתים קרובות, מצב זה  מתאפיין בהתנהגות מוזרה, אגרסיביות, אפטיה ושוטטות.

לרוב נובעת הנסיגה הקוגניטיבית בשל מחלת אלצהיימר או מחלות אחרות המתאפיינות בדמנציה. תשושי נפש בשלביה המתקדמים של דמנציה, זקוקים לסיוע בפעולות היום יום, טיפול והשגחה מלאה.

מבחן תלות

על מנת לקבוע את מידת הסיוע הכספי מביטוח לאומי לצורך מימון מטפלת, עזרה רפואית והיתר לעובד זר, מתבצע מבחן תלות. מטרתו של מבחן זה לבחון את מידת ההשגחה לה זקוק הקשיש על פי רמת תפקודו באכילה ושתייה, לבישת בגדים, רחצה, שליטה על סוגרים, קימה, שכיבה וניידות, כאשר על פי הציון המתקבל, ניתן לקבוע את מידת הסיוע.

קשיש תשוש נפש – אבחון

אבחון תשושי הנפש מתבצע בעזרת תצפיות, שאלונים, תשאול בני המשפחה ומשימות אשר בוחנות את התפקוד הקוגניטיבי של החולה.

המבחנים המקובלים לבדיקת מצבם של תשושי נפש הינם:

• מבחן מיני מנטל– Mini Mental state examination אשר בוחן את יכולת ההתמצאות בזמן ומרחב, ורמת הקשב והזיכרון של החולה. הבחינה מתבצעת על פי תשאול החולה והן על פי ביצוע משימות כגון ציור וכתיבת משפטים.

• מבחן השעון, אשר בוחן את רמת התפקוד הקוגניטיבי של החולה ויכולתו לראיה מרחבית ותפיסה מופשטת על פי מידת יכולתו לצייר שעון ולהבין את מחוגיו.

• מבחן ה- CAMDEX המעריך את מצבו של החולה על פי תפקודו בביצוע פעולות ADL, תפקודו הקוגניטיבי ומידת החומרה של המחלה.

• מבחן ה- MSQ  בודק את מצבו הקוגניטיבי של החולה על פי מידת התמצאותו בזמן ובמקום, כאשר בחינה זו נעשית על פי תשובותיו של החולה.

טיפול וסיעוד בתשושי נפש

הטיפול בקשיש תשוש הנפש נועד להאט את קצב התדרדרות המחלה ולאפשר לחולה ומטפליו שגרת יום נוחה ככל האפשר. לרוב, ניתן הטיפול על ידי פסיכוגריאטר פסיכיאטר או נוירולוג. כיום, קיימות תרופות אשר מטרתן להאט את קצב הירידה בזיכרון והיכולות הקוגניטיביות.

במקרים רבים, מטופלים תשושי הנפש אף בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה השכיחים בקרב חולים אלה. לעיתים, בשל התקפים פסיכוטיים, יש אף צורך במתן  תרופות אנטי פסיכוטיות. בנוסף, קיימים טיפולים כגון ריפוי בעיסוק, חדר חושים וטיפול בתנועה אשר מטרתם לווסת את מידת הפעלתנות והתסכול בקרב אנשים הסובלים מדמנציה וכן לסייע במקרים של פגיעה בניידות בגיל המבוגר. פתירת תשבצים, שיחות עם מטפל או בני משפחה והתמדה בביצוע פעולות אשר עדיין יש בכוחו של החולה לבצע, אף הם תורמים לשימור המצב הקיים.

בדרך כלל, בשלביה ההתחלתיים של הירידה הקוגניטיבית, ממשיך החולה בשגרת חייו הרגילה כאשר הוא נעזר בבני משפחתו או במטפל המגיע לביתו למספר שעות. עם התקדמות המחלה, כאשר החולה זקוק לעזרה והשגחה בביצוע מרבית פעולות היום יום, מומלצים פתרונות אשר מספקים סיעוד וטיפול 24 שעות ביממה.

אחת האפשרויות למסגרת מטפלת הינה העסקת עובד זר אשר נמצא עם החולה 24 שעות ביממה, דואג לביטחונו ובריאותו ומסייע לו בביצוע הפעולות בהן החולה מתקשה. אפשרת נוספת הינה מעבר לבית אבות לתשושי נפש, הכולל מחלקות מאובטחות למניעת מקרי בריחה ושוטטות, צוות רפואי וסיעודי 24 שעות ביממה, טיפולים אשר מטרתם לשמר את המצב הפיסי והקוגניטיבי הקיים ופעילויות פנאי.

לסיכום, תהליך ההתדרדרות הקוגניטיבית של תשוש הנפש קשה הן לחולה והן לבני משפחתו. טיפול רפואי מתאים, הכרת זכויות החולה ומסגרת טיפול מתאימה, מקלים על ההתמודדות עם בעיה זו.