תחזית מספר החולים בדמנציה

על פי ארגון הבריאות העולמי, כיום חיים בעולם למעלה מ- 35 מיליון אנשים הסובלים מדמנציה, והצפי הוא שמספר זה יעלה ל- 115 מליון אנשים בשנת 2050.

הירידה בשיעור הילודה והעליה בתוחלת החיים גורמת לכך שהאוכלוסיה העולמית הולכת ומזדקנת, ואם כיום 8% מהאוכלוסיה היא מעל גיל 65, בשנת 2050 מספר זה אמור לעלות ל- 17%. השינוי הזה באוכלוסיה העולמית גורם לכך ששיעור מחלות הקשורות לגיל הזקנה ולא ניתן לטפל בהן, כמו לדוגמא דמנציה צפוי לעלות באופן משמעותי.

מהי דמנציה?

דמנציה היא מצב הנובע מהתנוונות תאי המוח הגורם בהדרגה לסימנים שונים כמו פגיעה בזיכרון, בכישורי השפה, בחשיבה הלוגית ובשאר התפקודים הקוגניטיביים. הצורה השכיחה והמשמעותית ביותר של הדמנציה היא מחלת האלצהיימר, המופיעה בכ- 70% ממקרי הדמנציה.

נושא הדמנציה הוא נושא חשוב ביותר, מכיוון שאינו משפיע רק על החולים אלא גם על בני משפחתם וגורם לפגיעה קשה באיכות החיים. מלבד זאת, עליה בשיעור הסובלים מדמנציה דורשת הקצאת משאבים רבים ובעלת משמעות כלכלית גדולה – אם כיום ה"עלות" העולמית של הדמנציה היא כ- 600 מיליארד דולר בשנה, בשנת 2050 הסכום הזה אמור להיות גבוה בהרבה.

הערכת שיעור הדמנציה במדינות מתפתחות

כאשר מעריכים את שיעור הדמנציה העולמי, יש לקחת בחשבון גם את המדינות המתפתחות, אשר לעומת המדינות המערביות המפותחות רמת המעקב אחר דמנציה ומחלות אחרות אינו מתבצע בצורה טובה. בעוד על פי ארגון הבריאות העולמי שיעור הדמנציה ברוב המדינות עומד על 5-7%, מחקרים שונים במדינות מתפתחות הראו ששיעור הדמנציה שונה והציגו מספרים נמוכים מאוד או גבוהים מאוד, ככל הנראה על רקע בעיה באבחנה במדינות אלה.

בעוד בעבר נטו לחשוב שבמדינות אלה יכולת ההישרדות של התושבים שנאלצו להתמודד במהלך תקופת הילדות וההתבגרות עם תנאי חיים קשים ביותר תרמה ל"הגנה" מפני דמנציה, ולשיעור דמנציה נמוך יחסית, כיום ידוע שהכלים באמצעותם מאבחנים דמנציה במדינות אלה אינם יעילים ועל כן מקרים רבים נשארים לא מאובחנים. הסיבה לכך היא ככל הנראה הבדלים תרבותיים בין המדינות המערביות בהם פותחו כלי האבחון (בעיקר שאלונים מסוגים שונים) למדינות המתפתחות אשר פוגעים ביכולת האבחנה.

למרות שמחקרים שונים הראו בעבר ששיעור הדמנציה במדינות מתפתחות נמוכה לעומת העולם המערבי, כלי אבחנה חדשים הצליחו להראות רגישות טובה לאבחון דמנציה במקרים קלים ובינוניים, והראו ששיעור הדמנציה במדינות המתפתחות הוא פי 1.5-2.5 מאשר מה שהראו המבחנים הקודמים, ולכן דומה לשיעור הדמנציה במערב. במחקרים אחרים, בוצע תקנון סטטיסטי אשר הראה גם כן ששיעור הדמנציה במדינות המתפתחות והמפותחות הוא זהה.

הקשר בין רמת השכלה ושיעור הדמנציה

מחקרים שונים הצליחו להראות שאוכלוסיות משכילות סובלות פחות מדמנציה. ככל הנראה קיים קשר בין רמת ההשכלה והפעלת המוח במהלך החיים ובין התפתחות הדמנציה. ככל הנראה, הבדלים ברמת ההשכלה גורמים להבדלים בשיעור הדמנציה בין נשים וגברים במדינות מתפתחות. במחקרים שבוצעו במדינות מתפתחות, גברים הציגו תפקודים קוגניטיביים טובים יותר מאשר נשים באזורים הכפריים, לעומת תוצאות דומות בין המינים במדניות מתועשות.

ככל הנראה, הסיבה לכך היא הבדלים ברמת הלימודים בין הבנים לבנות בבית הספר, אשר השפיעו על היכולת הקוגניטיבית בחיים הבוגרים. במדינות מתפתחות רבות, בנים לומדים בבית הספר יותר מבנות, והבדל זה משפיע ככל הנראה על תפקודם הקוגניטיבי בעתיד.

מחקרים אלה בוצעו במדינות שונות בדרום אמריקה ובהודו, ואחרי תקנון של נתונים כמו בריאות, תרבות, שינויים סוציואקונומיים וכו', הראו קשר בין השכלה ירודה לדמנציה בגיל מאוחר. מחקרים אלה האירו את עיני הממונים על החינוך במדינות רבות בעולם, והראו את חשיבות החינוך השווה בין בנים ובין בנות ואת השפעת החינוך על הבריאות בטווח הארוך.