למרות שהדמנציה היא תופעה שכיחה מאוד באוכלוסייה המבוגרת, עדיין רב הנסתר על הגלוי בה ובהתאם לכך, רבים בקרב הציבור הרחב מחזיקים באמנות בלתי מבוססות הקשורות לדמנציה ולמחלת האלצהיימר. לאור ריבוי המיתוסים הקשורים למניעת שיטיון, לטיפול בדמנציה ולשיפור של איכות החיים של הלוקים בדמנציה, בחרנו לכתוב עבורכם את המאמר הבא שבו נסקור את המיתוסים הרווחים ונסייע לכם להבין אילו מהם נכונים ומאילו מהם מומלץ להיפטר.
“פתירת תשבצים וקריאה מרובה מפחיתה את הסיכוי לסבול מדמנציה”
נכון מאוד – למעשה כל סוג שהוא של פעילות מנטלית, בדגש על פעילות מאומצת, בגיל מבוגר או צעיר, מסייעת לחיזוק הרזרבות המוחיות. נכון להיום ידוע לנו כי השכלה גבוהה מהווה גורם מגן מפני התפתחות של אלצהיימר וכן ידוע כי אנשים בעלי השכלה נמוכה סובלים מאלצהיימר מוקדם יותר בהשוואה לאנשים עם השכלה גבוהה.“הרכבת פאזלים, משחקי זיכרון ופתירת סודוקו, מסייעים לשימור היכולות הקוגניטיביות בחולי אלצהיימר”
נכון בצורה חלקית בלבד – אמנם פאזלים וסודוקו יכולים לשפר במידה רבה את היכולות, אך השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה העיסוק במשחקים שכאלו ישפר את היכולות הקוגניטיביות הכלליות כמו לדוגמה יכולת הזיכרון, תפקודים ביצועיים ויכולות השפה. ישנם מחקרים רבים שנערכו בנושא זה שמצאו כי ישנו צורך בביצוע תרגילים יותר מסובכים שבהם נעשה שימוש במספר תפקודים קוגניטיביים במקביל כדי לשפר את הקוגניציה. באופן כללי ככול שלומדים יותר בכמה שיותר תחומים שונים, כך בונים רזרבה קוגניטיבית משמעותית יותר.
“מחלת האלצהיימר היא מחלה סופנית וחולי אלצהיימר מתים כתוצאה מהמחלה”
לא מדויק – באופן ממוצע תוחלת החיים של החולים נעה בין שמונה ל- 12 שנים מיום האבחון, כאשר תוחלת החיים מושפעת בין היתר מהגיל שבו אובחנה המחלה. עוד יש לציין בהקשר זה שרבים בקרב הציבור הרחב מאמינים שהחולים הולכים לעולמם כיוון שהמוח שלהם “נמס” או נפגע בצורה בלתי הפיכה, כשלמעשה אין כך הם פני הדברים.בשלבים המתקדמים ביותר של המחלה, החולים מאבדים את יכולת הניידות שלהם והופכים לחולים סיעודיים. בשלב הזה הם מרותקים למיטתם ונמצאים בסיכון מוגבר לחלות בזיהומים שונים, המהווים את גורם המוות ברוב המוחלט של המקרים. הכוונה היא למשל לדלקת ריאות על רקע שאיפת מזון לריאות (אספירציה), זיהום של פצעי לחץ ועוד. לאור זאת, ניתן בהחלט לכתוב כי טיפול סיעודי מקצועי וצמוד יכול לסייע רבות להארכת תוחלת החיים של החולים.
“אין שום דרך שניתן להקל בה על חיי החולים”
לא נכון – ישנו מגוון רכב של דרכים להקל על השינויים המשמעותיים בחיי החולים הדמנטיים, כשהכוונה היא הן לטיפולים תרופתיים והן לטכניקות טיפול שלא מבוססות על תרופות. כך לדוגמה לשינויים הקיצוניים במצבי הרוח, לדיכאון ולכל ההפרעות הפסיכיאטריות הנלוות למחלה, ישנם פתרונות תרופתיים. כמו כן על מנת למנוע בעיות תקשורת, יש להרגיל את בני המשפחה לסגנון תקשורת חדש עם קרוב המשפחה הדמנטי, המבוסס על שימוש במשפטים ברורים, קצרים ופשוטים.ישנה חשיבות עליונה לשמור על מיקום קבוע לחפצים האישיים של החולה הדמנטי, חשוב גם כן לשמור על סדר יום קבוע ככול האפשר ובאופן כללי לבצע התאמות שונות, שיקלו על חיי המטופל, לאורך השלבים השונים של המחלה.
בשלב הראשוני של מחלת האלצהיימר לרוב ייעשה ניסיון לטפל באמצעות מעכבי האנזים אצטילכולין אסטראז כמו לדוגמה גלנטמין, דונפזיל או ריבסטיגמין ותרופות נוספות, המאפשרות להאט את קצב ההתקדמות של המחלה. המחקר בתחום נמשך ללא הפסקה וייתכן מאוד שבעתיד יפתחו תרופות אפקטיביות נוספות. מומלץ לפיכך להמשיך להתעדכן בנושא באופן רציף.“אלצהיימר היא מחלה של קשישים בלבד”
נכון חלקית – ברוב המוחלט של המקרים המחלה אכן מתפתחת בקרב קשישים, כאשר שיעור התחלואה עולה עם הגיל וגיל האבחון הממוצע עומד על 65. בפחות מעשרה אחוז מהחולים המחלה מאובחנת בגיל צעיר יותר, כאשר במקרים האלו מדובר בדרך כלל על מחלה תורשתית. אי לכך, מומלץ ביותר שאנשים בעלי קרובי משפחה החולים באלצהיימר, ידאגו לבצע פעולות מנע על מנת להפחית את הסיכוי לחלות במחלה כמו לדוגמה הגברת הפעילות המנטאלית, איזון השומנים בדם, איזון רמות הגלוקוז בדם, איזון לחץ הדם, עיסוק בפעילות גופנית באופן שגרתי ועוד.
“כל אדם קשיש בסופו של דבר ייאלץ להתמודד עם דמנציה”
לא מדויק – אמנם גורם הסיכון המרכזי לדמנציה הוא גיל מבוגר, אך לא כל ירידה ביכולת הזיכרון אכן מוגדרת כדמנציה. במהלך ההזדקנות מתרחשים תהליכים מוחיים שונים הגורמים בסופו של דבר להאטה פסיכומוטורית הבאה לידי ביטוי בין היתר בקושי לשלוף מילים, קושי לזכור שמות של אנשים ועוד. יחד עם זאת, כל עוד היכולת לקבל החלטת ורמת התפקוד לא מושפעות מהירידה בזיכרון, הרי שלא ניתן לאבחן דמנציה.אולי יעניין אותך לקרוא גם: 2019 – ארגון הבריאות העולמי: “מספר הסובלים מדמנציה גדל ב-10 מיליון איש”
