אקנה של הגיל המבוגר מגדילה סיכוי לאלצהיימר

אקנה, אותם פצעי בגרות או חטטים ופצעונים אדומים או שחורים לא מקושרת בדרך כלל למחלות ניווניות של מערכת העצבים כגון אלצהיימר, פרקינסון, דמנציה. אקנה, שנתפסת כתופעה של גיל הנעורים, יכולה להופיע גם בגילאים מבוגרים יותר וסוג מסוים שלה, כך מסתבר, יכול בהחלט להתקשר עם מחלת האלצהיימר. הדברים עלו במחקר חדש שבדק אקנה של הגיל המבוגר, שנקראת גם רוזציאה.

קו מקשר של חלבונים

רוזיצאה, סוג של מחלת עור, הייתה יחסית מסתורית במשך שנים. מדובר במצב שבו מופיעים פצעונים וכתמים אדומים בעיקר באזור הפנים בקרב אנשים מבוגרים בגילאי שלושים ומעלה, בדרך כלל. התופעה מתרחשת בשילוב עם הסמקה, כתמים באזור הלחיים, המצח, לעיתים גם באזור החזה והכתפיים (פחות נפוץ). קיימת התרחבות של כלי הדם ולעיתים גם גירוד אך בעיקר מדובר בתופעה אסתטית בעיקרה שיוצרת אי נוחות.

תגליות חדשות המקשרות בין אותה אקנה של הגיל המבוגר לבין פפטידים (סוג של חלבונים) מסוימים, הביא חוקרים להעלות השערה שיש איזשהו קו מקשר בין תופעה זו לבין ירידה בתפקוד המוח ואלצהיימר בגיל מבוגר יותר. גם אלצהיימר ניתן לייחס במידה מסוימת לחלבונים ופפטידים הגורמים להתנוונות הדרגתית של המוח. הדבר קורה באמצעות מנגנון שלא לגמרי ברור, אם כי ידוע שאחרי שנוצרת שינוי בחלבוני המוח והנוירונים נפגעים, ההתדרדרות בלתי נמנעת. אם אכן יוכח קשר בין שתי התופעות שהן לכאורה שונות לחלוטין, הבינו החוקרים, ניתן יהיה לסייע בצורה טובה יותר לקשישים ואף להאט את התקדמות המחלה הניוונית עוד בשלביה הראשונים.

מחקר רב משתתפים

על מנת להתייחס באופן שיטתי לקשר בין אקנה של הגיל המבוגר ובין אלצהיימר, החליטו חוקרים מקופנהגן לבחון מספר רב של אנשים הסובלים מרוזיצאה. החוקרים ניגשו לנתונים אודות עשרות אלפי אנשים שסבלו בשלב כלשהו מרוציזאה ובדקו את הסטטיסטיקה שלהם בפיתוח תופעות של ניוון נוירולוגי.

לא רק אלצהיימר כמחלה יחידה נבדקה בקרב המשתתפים במחקר כי אם גם תופעות אחרות של דמנציה (ירידה בכושר השכלי). התוצאות היו בהחלט משמעותיות. עבור אנשים שסבלו מאקנה בבגרותם נרשם סיכוי גבוה יותר, של יותר מחמישה אחוזים ללקות בדמנציה לעומת מי שלא סבלו מאקנה. כאשר מדובר על ניוון מוחי המאפיין אלצהיימר, הסיכון המוגבר היה משמעותי הרבה יותר – יותר מעשרים אחוזים מעל לאוכלוסייה הכללית. יש לציין שבקרב נשים, שנחשבות למצויות בסיכון לאלצהיימר יותר מגברים באותו הגיל, נרשם מתאם חזק אף יותר בין אקנה לדמנציה ואלצהיימר.

תמרור אזהרה ומחקרים נוספים

מבחינת הרופאים והחוקרים, לא לגמרי ברור עדיין מהן ההשלכות המידיות של המחקר. מכיוון שלא כל אלה שסובלים מאקנה בגיל מבוגר יחוו בהכרח התנוונות יוצאת דופן של מערכת העצבים (שמתבטאת לא רק במחלות כמו אלצהיימר אלא גם בפרקינסון), לא ניתן לצאת בהנחיות גורפות. עם זאת, בהחלט ניתן להתייחס לאקנה בתור גורם סיכון בתוך מכלול נוסף של סיכונים המרמזים על סיכוי מוגבר לאלצהיימר בגיל מבוגר יותר.

לחוקרים נחוץ זמן כדי לקבוע האם טיפול באקנה, בצורה מוצלחת ובגיל מבוגר, צפוי להיות בעל משמעות גם בהקשר של מניעת ירידה בכושר השכלי. יתכן שקשר כזה, אם ימצא, יהיה בהחלט משמעותי. עם זאת, ישנה אפשרות שהגורם לשתי התופעות הללו הוא אחר, כך שרק טיפול באותו הגורם (שמביא לפגיעה בחלבונים שבמוח) יביא מזור הן לאלצהיימר והן לאקנה. בשלב זה, נחוץ עדיין מחקר נוסף לגבי השפעות של טיפול לטווח הארוך. ברור, עם זאת, שקיומה של רוזיצאה הוא תמרור אזהרה, לאפשרות של ירידה קוגניטיבית תפקודית בהמשך.