מחקר: נמצא קשר בין מצב קוגניטיבי לחדות ראייה בקשישים עם דמנציה

יכולת קוגניטיבית מקושרת לגורמים גנטיים אך גם לגורמים סביבתיים והתנהגותיים. ידוע, למשל, שאנשים שעוסקים בפעילות קוגניטיבית באופן קבוע משפרים את יכולותיהם השכליות ואת יכולת הזיכרון.

מאידך, צריכת אלכוהול וכן מחלות ניווניות שונות משפיעות לרעה על היבטים נוירולוגיים ועל תהלכי חשיבה וזיכרון. לאחרונה, כך על פי מחקר חדש שתוצאותיו התפרסמו, עולה קשר מפתיע בין תפקודי הראיה בקשישים לבין המצב הקוגניטיבי ותפקודי זיכרון וחשיבה. האם מי שסובל מירידה בחדות הראיה צריך להתחיל לדאוג?

חשוב לעקוב ולטפל

עם העלייה בגיל עולה מאוד הסבירות ללקות במחלות של העיניים והראיה שיוצרות ירידה בתפקודי הראיה וחדות הראיה. בקשישים, עולה באופן ניכר הסיכוי לחלות בגלאוקומה (לחץ תוך עיני שיכול להביא גם לעיוורון), קטרקט (עכירות העדשה) ועוד. מחלות כאלה יכולות לפגוע מאוד באיכות החיים, חוסר טיפול יכול לפגוע גם בהיבטים רגשיים וכעת, כך מתברר, יש לכך גם השפעה אפשרית על תפקודים קוגניטיביים עם קשר וגם ללא קשר לדמנציה. זה המקום לחדד את ההמלצה לקיים מעקב תקופתי אחר מצב העיניים. רופא עיניים יכול לסייע במניעת החמרה של תסמינים ובתיקון בעיות ראיה באמצעות המלצות לטיפול מתאים – לעיתים ניתוחי ולעיתים בלתי פולשני.

רואים פחות – זוכרים פחות

השערות לגבי קיומו של קשר אפשרי בין יכולת הראיה לבין פעילות המוח בקרב קשישים לא גובו עד כה במחקרים רבים. המחקר עליו אנו מספרים, בא לבדוק האם קשישים שמרכיבים משקפיים לקריאה במשך כל שעות היום וכן כאלה הסובלים מפגיעה בחדות הראיה או מליקויי ראיה אחרים הינם בעלי תפקוד קוגניטיבי טוב פחות. המחקר, שבוצע במרכז הרפואי איכילוב, בהחלט מצא ראיות לכך.

במחקר השתתפו כמאתיים קשישים, שהתבקשו למלא שאלונים הבודקים יכולת תפקוד קוגניטיבית, על היבטיה השונים. בשאלונים דומים נעזרים מזה שנים לאבחון מצבים של דמנציה או אלצהיימר, תוך התייחסות לדרגת החומרה של הפגיעה השכלית והירידה ביכולת הזיכרון, תפיסה מרחבית, תפיסת מציאות ועוד. במקביל למילוי השאלות נאספו נתונים אודות יכולת הראיה ורמת הירידה ביכולת הראיה בקרב כל נבדק ונבדק.

מה שהתגלה לאחר ניתוח התוצאות הוא שבהחלט ישנו קשר סטטיסטי בין יכולת הראיה, חדות הראיה ותפקודי הראיה בכלל לבין היכולת הקוגניטיבית. האם זה אומר שכל מי שמרכיב משקפיים צפוי להניב תוצאות טובות פחות במבחני יכולת וזיכרון? התשובה היא לא. התוצאות שהתקבלו מתייחסות לאוכלוסיית הקשישים שסובלת מליקוי ראיה לא מטופל, אשר משפיע ככל הנראה על התנהגותו של הקשיש. הימנעות מפעילויות שכליות, ירידה בפעילות גופנית, החשש לצאת מהבית, ההסתגרות, כל ההיבטים ההתנהגותיים המושפעים מראיה לא טובה משתלבים יחד ומחלישים את היכולת הקוגניטיבית.

חשוב להפעיל את המוח

בלשון ציורית, ניתן לתאר את המוח כשריר. כפי שפעילות גופנית והטלת עומס על השרירים מחזקים ומפתחים אותם, כך נכון גם בפעילות מוחית ושכלית. אמנם המוח איננו שריר מבחינת הרכבו, אך כאשר מפעילים את המוח, כאשר קיימת פעילות חשמלית נוירולוגית, יש בכך כדי להתמודד טוב יותר עם תהליכי הזדקנות שמביאים לירידה טבעית ביכולת קוגניטיבית.

קשישים, ובפרט כאלה שמתקשים בראייה, כאלה שרואים מטושטש, שרואים צלליות כהות ולא תמונות חדות וברורות, נמצאים בסיכון להפחתה בפעילות השכלית דבר שמשפיע לרעה. טיפול בבעיות הראיה, אם כן, חשוב ביותר גם בגילאי זקנה ושיבה וגם כאשר מדובר באנשים מעבר לגילאי העבודה. טיפול ולא הזנחה ישפרו את איכות החיים, יאטו את הזדקנות המוח ויאפשרו התמודדות טובה יותר גם עבור קשישים הסובלים מדמנציה.