טיפול בדמנציה באמצעות דונפזיל
דמנציה (קיהיון, נקראה בעבר גם שיטיון) היא תסמונת פיזיולוגית שפוגעת ברקמות המוח. הפגיעה גורמת לירידה שהולכת ומחריפה ביכולת התפקוד הקוגניטיבי של האדם. למחלה הזו יש כמה גורמים ובהם חבלה, שימוש בסמים, גידולים בראש, ופגיעה בכלי הדם שמוליכים דם אל המוח, אך הגורם הנפוץ ביותר שאחראי לעד 80% ממקרי הדמנציה הוא מחלת האלצהיימר.
הגורמים לדמנציה לא לגמרי ידועים לעולם המדעי. מה שכן ידוע זה שהמחלה פרוגרסיבית, כלומר מתקדמת ומחריפה ככל שעובר הזמן, היא לא ניתנת לריפוי והחלמה, ובשל התנוונות התאים במוח חלה ירידה הולכת וגדלה ביכולות הקוגניטיביות של הסובלים ממנה. התסמינים האופייניים מתחילים בשכחה של פרטים ותחושת בלבול, ובהמשך נפגעים עוד כישורים ועוד יכולות, עד שהאדם לא מסוגל לטפל בעצמו, הוא לא מזהה את סביבתו, מצבי רוחו משתנים ובלתי צפויים, והוא מנותק מהסביבה.
במחלת האלצהיימר מתרחש מוות של תאי עצב שמייצרים אצטילכולין באזורים שונים במוח, מה שגורם לפגיעה הקוגניטיבית. בגלל מות התאים יורדת כמות האצטילכולין שנמצאת בכל רגע נתון במעברים העצביים במוח, וזה גורם לתסמיני המחלה המוכרים.
איך ניתן לעכב דמנציה שנגרמת כתוצאה מאלצהיימר
כדי לעכב את התקדמותה של תסמונת דמנציה שנגרמת כתוצאה מאלצהיימר יש צורך לתת מענה לירידה באצטילכולין. התרופה דונפזיל של חברת טבע נותנת מענה לחוסר הזה כל עוד המחלה במצב קל עד בינוני. חשוב להדגיש שהיעילות של דונפזיל היא זמנית ומעכבת בלבד, כלומר היא לא מונעת את ההתקדמות או את החמרתה, ובוודאי שאינה מביאה לנסיגה או ריפוי. עם זאת, התרופה מאפשרת לחולה לתפקד טוב יותר, מה שמשפר את איכות חייו וחיי הסובבים אותו, גם אם רק באופן זמני.
איך בדיוק עובדת תרופת דונפזיל
לכל מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) יש אנזים שאחראי על פירוקו לאחר סיום תפקידו, כדי שלא תצטבר כמות גדולה מדי שלו בין התאים. האנזים שאחראי לפירוק האצטילכולין נקרא כולינאסטראז. תרופת הדונפזיל מעכבת את פעילותו של הכולינאסטראז כדי לאפשר לאצטילכולין הקיים במח להישאר שם זמן רב יותר, ובעקבות זאת מושג שיפור בתסמיני המחלה. זו פעולה הפיכה ועם הפסקת נטילת התרופה האנזים ישוב לתפקיד כרגיל.
התופעות שרגישות לקיומו של אצטילכולין במוח אופייניות לשלבים הראשונים של דמנציה ואלצהיימר, וכשהמחלה עוברת לשלבים המתקדמים שלה עיכוב פירוקו של האצטילכולין כבר לא יראה שינוי משמעותי בתפקוד. זו הסיבה לכך שהתרופה בשימוש להקלה זמנית בלבד.
היתרונות של דונפזיל
ישנן תרופות אחרות בשוק לטיפול בדמנציה, אך לדונפזיל יש כמה יתרונות לעומת תרופות שפעולתן דומה. בעבר נעשה שימוש בתרופה שנקראת טאקרין, אולם היא פעלה באופן פחות ממוקד כלפי מערכת העצבים המרכזית ולכן גרמה לפגיעה בכבד. לעומת זאת, דונפזיל אינה פוגעת בכבד.
יתרון נוסף של הדונפזיל על פני תרופות דומות, הוא שיש ליטול אותה רק פעם אחת ביום באמצעות טבלייה של 10 מ"ג. המחלה גורמת לירידה ביכולתם של הסובלים ממנה לזכור מטלות פשוטות, ליזום ולבצע פעולות שגרתיות, ולכן קיים יתרון משמעותי בתרופה שצריך לזכור ליטול פעם אחת ביום בלבד לעומת תרופה שיש לקחת פעמיים ויותר. כאן יכול להיות ההבדל בין נטילת התרופה באופן סדיר לעומת החמרה בתסמינים בשל אי נטילתה.
האם יש תופעות לוואי?
לכל תרופה, גם כזו שמיועדת לטיפול בתסמינים הקלים ביותר, יש תופעות לוואי. תופעות הלוואי הנפוצות של הדונפזיל לא נחשבות לחמורות, הן אינן יוצאות דופן ביחס לתרופות אחרות, והן מופיעות לרוב בשלב ההסתגלות לתרופה, כשמתחילים ליטול אותה, או כשנעשה שינוי במינון. תופעות הלוואי כוללות כאבי ראש, סחרחורת ובחילה, עייפות, התכווצויות שרירים ואובדן תיאבון. תגובות בין-תרופתיות הן דבר נפוץ בלא מעט תרופות, וכך גם בתרופה הזאת. לכן, אם להורים שלכם הומלץ על נטילת דונפזיל, כדאי לעדכן את הרופא בכל התרופות והמרשמים האחרים שקיימים כדי לוודא ששילוב התרופות בטוח. הרופא שלכם כבר ידע על אילו תרופות כדאי לוותר אם קיים חשש לתגובה בין-תרופתית שעדיף להימנע ממנה.
באיזה מינון ניתנת התרופה
לדונפזיל יש פרוטוקול טיפולי קבוע יחסית והוא מתחיל עם 5 מ״ג ביום ולאחר ארבעה עד שישה שבועות המינון עולה ל-10 מ״ג. כדי להימנע כמה שניתן מלשכוח לבלוע את התרופה, נוטלים אותה בשעות הערב לפני השינה, פעם אחת ביום. אין משמעות מיוחדת אם לוקחים את הכדור על קיבה ריקה או עם אוכל, משום שמזון אינו משפיע על ספיגתו. ממש כמו שהייתם נוהגים עם תרופות אחרות, גם כאן הודיעו לרופא אם יש תופעות לוואי. מכיוון שאלצהיימר ודמנציה פוגעים בתיאבון, חשוב להיות עם היד על הדופק בכל הקשור למשקלו של ההורה שנוטל את התרופה, ולעדכן את הרופא או הרופאה אם חלה ירידה במשקל. ולבסוף, בין אם אתם מסייעים בנטילת תרופות ובין אם מטפל זר או צוות בית אבות עושים זאת, ודאו שההורה נוטל את התרופה בשלמותה, מבלי לחצות או לרסק את הטבליות.
האם ניתן להפסיק את השימוש בתרופה?
הפסקת נטילת התרופה תגיע במצבים של תופעות לוואי קשות מעבר לאלו השכיחות שחולפות מעצמן, או כשהתרופה אינה יעילה ומצבו של החולה מידרדר. כפי שהזכרנו, הדונפזיל לא מטפלת באלצהיימר ולא מונעת את התקדמותה, אלא רק מעכבת את התסמינים באופן זמני.
כשהמחלה מגיעה לשלב מתקדם שלה, הטבליות כבר אינן יעילות ולכן כבר לא צריך לקחת אותן. כשהרופא מאבחן את המטופל עם דמנציה במצב חמור, או כשהתפקוד בשאלון המיני מנטל שבודק רמת תפקוד קוגניטיבי יורד באופן משמעותי – הוא צפוי להפסיק את המרשם ולהוריד את הדונפזיל מסל הטיפולים. בכל מקרה, תמיד מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי לפני שאתם עורכים שינויים במינון או הפסקת שימוש בתרופה הזו או בכל תרופה אחרת שתירשם עבור ההורים.
מה עוד חשוב לדעת על נטילת דונפזיל לדמנציה
תרופת דונפזיל ניתנת בצורת טבליות ובמינון של 10 מ״ג ביום, במרשם רופא בלבד, וכשאתם פונים בבקשה לקבל מרשם זה יכול להיעשות מול רופא המשפחה או כל רופא אחר שמטפל בחולי דמנציה, כמו למשל רופא גריאטר, פסיכיאטר, או נוירולוג. את התרופה יש לאחסן במקום קריר ויבש, ולהחזיק הרחק מהישג ידם של הנכדים כשהם מגיעים לביקור.
ההשפעה של דונפזיל תורגש בין שלוש לארבע שעות מרגע נטילתה וייתכן שיחלפו מספר שבועות עד שההשפעות החיוביות יורגשו באופן מלא. אם גיליתם שההורה שלכם שכח ליטול מנה, יש להזכיר כמה שיותר מהר, אך אם זמנה של המנה הבאה כבר קרוב, מדלגים עליה וחוזרים לקחת את המנה הבאה כרגיל, העיקר לא ליטול מנה כפולה. אין הגבלות תזונה כלשהן שמגיעות בזמן הטיפול בתרופה, אך אסור לשתות אלכוהול.