כיצד בוחרים בין מטפל סיעודי ביתי לבין מעבר לחיים בבית אבות?

מחלות דמנטיות, בראשן דמנציה או אלצהיימר, משפיעות בצורה מהותית על יכולת התפקוד של האדם המבוגר. ככל שהמחלות מתקדמות, יכולת התפקוד הקוגנטיבי שלו הולכת ויורדת – וכך למרבה הצער גם התפקוד העצמאי. בנקודה הזו קשישים רבים ובני משפחותיהם מתלבטים מהו הצעד הנכון ביותר עבורם מבחינת מסגרת המגורים ורמת הסיוע שיתקבל. התלבטות מרכזית היא בין מטפל סיעודי ביתי לבין מעבר לחיים בבית אבות (ולעיתים גם במוסדות אחרים המיועדים לגיל המבוגר). אז מהם השיקולים העומדים בלב הבחירה? ואילו יתרונות היא מעמידה? על כך ועוד בכתבה הבאה.

מהם היתרונות הגלומים בהעסקת במטפל/ת סיעודי/ת?

האפשרות הראשונה היא לשמור על מסגרת המגורים הנוכחית של האדם המבוגר, למרות הדמנציה. כאשר הקשיש חי בגפו, וגם כשמשפחתו אינה יכולה להיות שם עבורו בכל רגע נתון (כפי שקורה לרוב), ברור שהוא לא יוכל להתנהל בכוחות עצמו. סיוע אישי של מטפל או מטפלת סיעודית בביצוע מטלות היום-יום – למשל רחצה, הלבשה, האכלה או אפילו נטילת תרופות – הופך להיות חיוני. היקף הסיוע תלוי ברמת התפקוד הספציפית של האדם המבוגר ובמבחן התפקוד, המכונה מבחן תלות, שעבר במוסד לביטוח לאומי, במיוחד כאשר הוא מעוניין להיעזר במטפל או מטופלת המסובסדים על ידי המדינה.

מטפל סיעודי ביתי, בין אם ישראלי ובין אם עובד זר סיעודי, מציע כמה יתרונות לאדם המבוגר. לא נדרשת ממנו החלפה של מסגרת מגורים, החלפה שאינה פשוטה עבור רוב המבוגרים שהתרגלו כבר למגורים בבית מסוים ולשגרת החיים הכרוכה בכך. הקשיש יכול לשמור פחות או יותר על השגרה שהוא מכיר, תוך קבלת סיוע נקודתי במידת הצורך.
מבחינה כלכלית, עלות העסקת מטפל סיעודי היא לרוב זולה יותר מאשר מעבר לבית אבות. במיוחד כאשר המדינה או גורמים אחרים משתתפים בסבסוד הטיפול האישי.

למי יתאים מעבר לבית אבות?

האפשרות העיקרית האחרת העומדת מול בני גיל הזהב היא כאמור לעבור אל בית אבות סיעודי, המותאם או כולל מחלקות עבור קשישים בעלי רמת תפקוד דומה: בדרך כלל מחלקות לתשושים או לתשושי נפש בשלבים הראשונים של המחלה, או מחלקות סיעודיות כאשר הקשיש הופך לכזה. בישראל יש מספיק מוסדות מהסוג הזה בכל עיר ועיר, כך שצפוי שהאדם המבוגר לא ייאלץ להתרחק יותר מדי מביתו הנוכחי או מבני המשפחה שלו.

חשוב לזכור כי עצם המעבר של הקשיש לבית אבות משנה בצורה משמעותית את חייו. ישנם מוסדות שבהחלט מעניקיים טיפול הולם וסיוע במידת הצורך, אולם בדרך כלל לא מדובר כאן בטיפול אישי צמוד כמו במסגרת הביתית. מן העבר השני של המשוואה עשויים בהחלט להיות שירותים אופייניים לבית האבות שלא קיימים במסגרת המגורים הפרטית, דוגמת סיוע סוציאלי, תשתיות שונות (החל ממספרה ועד למרכז לשליחת דואר) ואפילו פעיליויות שונות לשעות הפנאי. כל אלה מקלים על האדם המבוגר ומביאים לכך שהוא לא צריך להתאמץ יותר מדי על מנת לתקפד באופן ראוי.

כאן בעצם מסתתר אחד היתרונות הגדולים של בית אבות בהשוואה לקבלת טיפול סיעודי פרטי בבית. הקשיש אמנם מחליף מסגרת מגורים, אולם מנגד שוהה בחברת בני גילו – מה שעשוי להפחית את הבדידות והתחושות השליליות הכרוכות אליה, אחת הרעות החולות של הגיל המבוגר למרבה הצער.

חשוב לשים לב שמבחינה כלכלית, השהות בבית האבות צפויה להיות יקרה יותר מאשר המטפל הסיעודי האישי. אם זאת לא מדובר כאן בקביעה חד משמעית, כאשר לכל מקרה יש חוקים משלו.

איך, אם כן, מקבלים החלטה?

את ההחלטה לגבי מסגרת המגורים ואופן קבלת הטיפול רצוי שהאדם המבוגר יקבל בעזרת הכוונה של בני משפחתו, וזאת בהנחה שהתפקוד הנוכחי שלו מאפשר לו קבלת החלטות באופן צלול. מומלץ בכל מקרה לסקור את כל אחת מהאפשרויות באופן מלא, תוך בחינת המטפלים המוצעים לקשיש נתון או בתי האבות בסביבה אותה הוא מכיר. אסור לשכוח שמדובר כאן בשינוי משמעותי שצפוי ללוות את הקשיש שנים קדימה, כך ששיקול דעת הוא הכרחי.