פרוייקט הקונקטום האנושי

מאז ומתמיד פעולת מוח האדם הייתה דבר מרתק ונסתר. פרוייקט הקונקטום האנושי יאסוף במשך 5 שנים נתונים שונים מסריקות מוח בשיטת fMRI ושיטות נוספות, ומטרתו העיקרית היא למפות מסלולים עצביים הזורמים במוח. על ידי מיפוי המסלולים יוכלו להבין טוב יותר את הבסיס העצבי לפעילות המוח ולפתולוגיות השונות בו כמו מחלת האלצהיימר.

פרוייקט זה מזכיר במידה מסוימת את פרוייקט מיפוי הגנום האנושי, בו ניסו למפות את הגנים השונים הקיימים בגוף ולאפשר גישה נוחה למרכזי מחקר שונים. בדומה לפרוייקט מיפוי הגנום האנושי, גם פרוייקט הקונקטום הוא פרוייקט פורץ דרך שאמור לגרום לשיפור רב בידע שלנו אודות המוח האנושי.

ייחודו העיקרי של הפרוייקט הוא שיתוף הפעולה בין מרכזי המחקר השונים, שבזכותם הושגה עד כה התקדמות משמעותית במחקר.

כידוע, כדי להשיג התקדמות במחקר, ובמיוחד במחקרי מוח צריך לבצע את הבדיקות על נחקרים רבים. בזכות שיתוף הפעולה שהושג על ידי פרוייקט הקונקטום, חוקרים רבים מכל רחבי העולם יכלו להשיג גישה לסריקות מוח רבות שהתאימו למחקריהם, ולהוביל להתקדמות עולמית בתחום חקר המוח.

מחלת האלצהיימר

אלצהיימר היא מחלת מוח הנגרמת משקיעת חומר הנקרא אמילואיד בין הסינפסות – שקיעת האמילואיד גורמת לפגיעה במסלול העצבי וכתוצאה מכך ללקות קוגניטיבית. ולכן, התסמינים של מחלת האלצהיימר כוללים בעיות קוגניטיביות שונות כמו החלשת הזיכרון, חוסר התמצאות וכו'.

בגלל שכמות האמילואיד ששוקעת רק גדלה עם השנים, אלצהיימר היא מחלה פרוגרסיבית וכתוצאה מהמחלה, מצב המוח הולך ומתדרדר. ולכן, יש רצון עז בקרב הקהילה הרפואית להבין היטב את הפתולוגיות השונות הגורמות להיווצרות המחלה, וליצור שיטות יעילות לאבחון מוקדם שלה.

איך פרוייקט הקונקטום עזר לחקר מחלת האלצהיימר?

פרוייקט הקונטקום הביא לתודעת חוקרי המוח שכדי להגיע לתוצאות משמעותיות, יש צורך בשיתוף פעולה בין מרכזי מחקר שונים. בזכות זה, הוקם מרכז חדש לחקר האלצהיימר – Alzheimer's Disease Neuroimaging Initiative שמטרתו למקד את המחקר במחלת האלצהיימר.

המרכז החדש אסף מידע מנבדקים בכל רחבי אירופה וארצות הברית, וביצע להם בדיקות תקופתיות החל מגיל 55 (ובעודם בריאים). הנבדקים עוברים בדיקות קוגניטיביות, סריקות מוח בשיטות שונות ובדיקות נוספות, וכך החוקרים מצליחים לעקוב אחרי התפתחות והתקדמות תהליכי דמנציה ומחלת האלצהיימר.

כך גילו לדוגמא ששנים רבות לפני תחילת הסימפטומים של מחלת אלצהיימר ניתן לזהות את משקעי האמילואיד, אך עם זאת לא תמיד קיים קשר בין שקיעת אמילואיד להתפתחות אלצהיימר. בצורה זו מנסים החוקרים להשיג התקדמות משמעותית בשיפור אבחנת המחלה ופיתוח גילוי מוקדם שלה.

בעתיד, עם סיום העבודה על פרוייקט הקונקטום, לחוקרי מחלת האלצהיימר יהיה בסיס נתונים עשיר עליו יוכלו להתבסס ובעזרתו יוכלו להגיע לתוצאות.

ראייה לעתיד

מטרתו הסופית של פרוייקט הקונקטום היא כמובן ליצור מפה מסודרת של קשרים בין סינפסות במוח – בדרך זו נוכל להבין בדיוק איזה מסלול עצבי מופעל בכל תהליך. לדוגמא, איזה מסלול מופעל במהלך תחושת כעס או איזה מסלול לא מופעל ובכך גורם לדיכאון.

כתוצאה מהבנה בסיסית זו, נוכל לפתח תרופות והתערבויות אחרות שיוכלו לעזור לטפל במחלות שונות שעד היום הידע בקשר אליהן היה מוגבל כמו סכיזופרניה, דיכאון, אוטיזם ואלצהיימר.

בקשר למחלת האלצהיימר פרוייקט הקונקטום עשוי לגרום להבין מהם המסלולים הרגישים יותר, איפה האמילואיד נוטה להצטבר ואיך מתחילים הסימפטומים הקוגניטיביים. בנוסף, המחקר בתחום עשוי להציע סמן ספציפי שיאפשר אבחנה מוקדמת של מחלת האלצהיימר שתאפשר טיפולים מונעים כבר מגיל צעיר.

התקווה הגדולה של החוקרים היא שבעוד מספר שנים יוכלו לבצע בדיקת סקר לכל האוכלוסיה מעל גיל מסויים, ובה יצביעו על אנשים בעלי סיכון מוגבר לחלות באלצהיימר. אנשים אלה ידאגו להישאר במעקב מתמיד, לבצע תרגילים שונים שתפקידם לשפר ולשמר את היכולת הקוגניטיבית ואולי כך יצליחו לצמצם את סימני המחלה בצורה משמעותית.

פרוייקט זה נראה אולי דמיוני ובדיוני, אך הוא בהחלט יכול להביא לשינוי המיוחל בנושא חקר המוח וטיפול במחלת האלצהיימר הנוראה.